התמודדות עם פרידה וכאב

לא בגדתי בו, ועדיין בשבילו זה מרגיש כאילו אני כן.אז אני אספר איך הכל התחיל ואני אנסה לקצר..לפני שנה וחצי, הייתה לי אובססיה אדירה למישהו שהראה סימנים שהוא רוצה אותי.. היינו און ואוף תקופה מסוימת ולפעמים זה הרגיש רציני.. אבל בסוף זה נגמר. בעיקרון בגלל שזה כבר היה בסוף בית הספר וכמעט ולא התראינו, הוא התגייס ואני התאהבתי בידיד טוב שלי..יותר נכון -זה התחיל כמשהו די הזוי- ראיתי אותנו בחלום מתנשקים.. וחשבתי עליו כל הזמן מאז. החלטתי לנסות. גם ככה הוא היה די דלוק עליי תמיד..אמרתי לו שאני רוצה לנשק אותו יום אחד, שעשינו מין קומזיץ בחוף עם החברה. זה היה נסיון די עלוב - זה פשוט לא הרגיש נכון.. אז אמרתי לו שכנראה טעיתי..אחרי כמה ימים שמעתי שיש מצב שהוא יצא עם מישהי לדייט.. אבל אני לא יודעת איזה צד בי - הטוב אני מקווה - רצה שהוא יהיה איתה, כי אם זו לא אני, אז זו היא - והיא חמודה.. אבל אז הגיע השדון הירוק והחליט, שהגבר הזה שלי.וככה - עם קצת צ'ארם ושכנוע - נהיינו חברים.אני יודעת, ובטוחה - שהיה לי קראש כלפיו,משהו - כי הייתי מאושרת.אבל אז התחיל השירות הלאומי שלי... נרשמתי גם למכון כושר באותו התקופה ככה שרוב היום שלי בוזבז על השירות ששנאתי ועל המכון. התרחקתי ממנו ומעצמי הייתי כל הזמן עסוקה במשהו והריקנות השתלטה.יחד עם זאת - משהו בי חשב על ההוא, ששכחתי, או שלא שכחתי. והוא היה שם - יצא איתנו, לא דיבר איתי בכלל .. אבל אז גילה שאנחנו חברים, והתחיל לדבר איתי. שוב.מה שהלך אצלי בראש. זה החזיר אותי ישר לתיכון ולמשחקים שלנו.אבל לא רציתי להיפרד מהחבר.אחת הסיבות, ואני אקח את קצת אחורה.. שבאמצע שנת הלימודים, היה לי חבר, לחודש, שנפרדתי ממנו בגללו, הוא ממש הראה סימנים, אפילו בפומבי - חיבק אותי וכולם חשבו שאנחנו ביחד.. כמובן שאחרי זה גיליתי שזו הייתה טעות ענקית.אז לא רציתי לחזור על זה - והתאפסתי על עצמי. אני לא אאבד עוד מישהו בגללו.אבל החבר הרגיש שזה חוזר.הוא ידע שהיה לי משהו אליו בעבר..החבר התגייס וכל יום התגעגעתי, התחלתי להתאהב באמת ובלי שזה יהיה או ירגיש רע.אבל.. הוא פיתח מין שנאה ורצון עז לנקום בי.. לא משהו נשלט אלא משהו יותר בתת מודע שלו.. ככה הוא סיפר לי בזמן האחרון.מה שהוביל אותו לסוג של לשכוח ממני..או לפחות מכל הטוב שבי. הוא פשוט לא מסוגל לסלוח לי על הבגידה הקטנטנה בראש הזו. שבאמת הייתה האבק האחרון שנשאר מההוא, אבל זה עבר !והנה אנחנו - אחרי שנה וחצי ביחד, הוא נפרד ממני שוב אחרי מאה פעם בחודשיים האחרונים, כל פעם אנחנו נפגשים בחוץ או בבית למין לילה לוהט שבו אני עם תקוות והוא מעוניין אבל מנפץ אותם שוב יום אחרי..אני לגמרי אוהבת את הבחור עכשיו, היינו יחד בימי שישי אצלו בבית, זה הרגיש כמו משפחה. יש לנו מלא במשותף ואנחנו פשוט טובים בתפקיד הזוג שחי ביחד, יכולים להישאר במיטה כל היום וסתם לדבר, (והוא עוד תמיד מתלונן שאין לנו על מה!) אנחנו אוהבים לקנות דברים מוזרים בסופר ואוהבים לעצב את הבית ולשיר ביחד ולראות סרטים וסדרות בחיבוק חם..איך להחזיר אותו למסלול שלי? האם בכלל כדאי? האם פגעתי בו יותר מדי?מצטערת - זה ממש ארוך. אבל זו פריקה וזה מרגיש לי כמו פוסט לבלוג עכשיו XD

היי..יש לי חבר כבר שנה וחצי בערך. הוא היה ידיד טוב שלי בהתחלה ואז התקרבנו.הבעיה היא שבתחילת הקשר (ממש בחודשיים הראשונים) עדיין היה לי משהו קטן לבחור אחר - נקרא לו ב' - אבל זה היה ממש אחרי שסבלתי ממנו הרבה, ונשאר ממש קצת רגש, מין זכרון טוב כזה למשהו שהיה יכול להצליח אבל לא הצליח.וזה השפיע על החבר הנוכחי שלי מאוד. הוא ידע שהיה משהו ביננו בעבר ושם לב להתנהגות המוזרה שלי איתו בתקופה ההיא (של החודשיים הראשונים) הוא סבל מזה ואמר לי -בתקופה האחרונה, כשדיברנו על זה- שהוא ניסה לשכוח אותי תוך כדי שנאה. עכשיו הוא מתקשה להיות איתי, למרות שהוא מודע ליתרונות הקשר הזה, הוא כל הזמן אומר שפגעתי בו יותר מדי.אני לא מבינה למה הוא ככה, זו סוג של בגידה בראש שעברה לי. אבל הוא עשה מזה בגידה אמיתית ונוראית, אני ממש רוצה להחזיר אותו אליי כי קשה לי בלעדיו ואני יודעת שאנחנו מתאימים. ונורא רע לי לחשוב שהוא יהיה עם מישהי אחרת..אני כברק לא יודעת אם להתגבר עליו ולנסות משהו חדש (מה שאני מנסה כבר שלושה חודשיים אבל אנחנו כל הזמן חוזרים לדבר ואז שוב רבים) או להחזיר אותו אליי?

את יקרה,
שני המכתבים שלך די מבלבלים, והסתפקתי בקריאת השני. את כותבת שיש לך חבר כבר שנה וחצי, אבל גם שאת מנסה כבר שלושה חודשים להתגבר עליו. את אומרת שבתקופה האחרונה הוא אמר לך שניסה לשכוח אותך תוך שינאה, ואני תוהה אם זה בגלל אותו סיפור של בגידה-לא בגידה של תחילת הקשר, או שזה תרוץ שהוא משתמש בו עכשיו, לאחר שכבר החליט (לפני שלושה חודשים), להיפרד ממך. אני מתרשם שהוא כבר החליט (להיפרד), ואת עדיין לא משלימה עם זה.מצד שני, נדמה לי שבשתי הפרידות שלך, הנוכחית והקודמת, אחת התחושות הדומיננטיות שלך היא פגיעה בכבודך, שנטשו אותך. לכן גם את מתעסקת עם זה שרע לך לחשוב שהוא יהיה עם מישהי אחרת, ולא רק עם מה שאת מפסידה.אולי כדאי שתניחי לאגו הפגוע ואולי גדול מדי שלך, ובמקום לתת לו לנהל לך את החיים ולעשות בחירות שגויות, תתחילי לחשוב יותר על מה שאת רוצה, בשבילך. וגם על זה שאת רוצה בשבילך מישהו שרוצה אותך מספיק, ולא מי שמתאמץ לשנוא אותך. אם זה מה שהוא, ומה שהוא עושה ומרגיש, אז גבר כזה לא מתאים לך, נכון? – אני מבין שאת רוצה "לתקן" אותו (מה שיועיל מאד לאגו שלך), אבל אני בכלל לא בטוח שתוכלי. בן זוג ראוי צריך להיות כזה שיאהב לאהוב אותך.