התמודדות עם פרידה: הבנת התהליך

שלום רב
ד"רכתבתי לך בעבר, ורציתי ייעוץ נוסףהייתי בקשר עם בחורה שהייתה הכל עבורי (למרות שגם אני רציתי לא פעם להפרד ממנה), וגם אני עבורה, הייתי הראשון שלה מינית וגם לטענתה האהבה הראשונה שלה, ובמהלך הקשר אף קראה לי האדם הכי חשוב לי בעולםמס' פעמים.הכרתי אותה במהלך תקופה לא פשוטה בחיי, והיא הייתה האהבה הראשונה שלי גם, עם כל התוספות, החברה הכי טובה, המקום הבטוח שלי. שנינו בני 24.לפני כמעט שנה היא נפרדה ממני, זרקה אותי. אני שלא הבנתי ולא האמנתי רדפתי אחרייה חזרה, והיא חצי נענתה חצי לא נענתה. הייתי שם עבורה אך בתוך תוכי אכלתי את עצמי איך אני משפיל את עצמי עבורה, רגע אחד היינו דבק אחד של השנייה ועכשיו מסתירה אותי מאחרים, כשכבר הייתי נשבר ולא יכול יותר הייתי נפרד ממנה ולא כי אני לא רוצה, אלא כי דיי נמאס לי, והיא הייתה שולחת לי מכתבים כמה היא צריכה אותי ואוהבת אותי והייתי אומר לעצמי כנראה שהיא מבולבלת ואהיה שם ואראה לה שאני הגבר שהיא יכולה לסמוך עליו.כך היה קורה עד ששוב הייתי נשבר ממשהו אחר, את האמת עד היום אני לא מאמין שהיא התנהגה אליי בצורה כ"כ מניפולטיבית, על סמך הקשר הכ"כ קרוב שלנו. בכל מקרה העניין הזה נמשך כמעט חצי שנה, ולאחר החצי שנה הזו היה לי יום הולדת והיא הזמינה אותי אליה, שכבנו, ושוב היא אמרה שהיא מרגישה אליי המון רגשות ושוב זה נמשך איזה שבועיים נפגשנו. כשנשבר לי כבר סופית כתבתי לך וייעצת לי לסיים איתה אחת ולתמיד וכך עשיתי, אמרתי לה שאני לא מוכן יותר ללופ הזה והיא אמרה שהיא מבינה, שאלתי אותה היית באמת יכולה להיות עם אחר והיא סיפרה לי בראש נפול שכמה לילות אחרי שהיא הייתה איתי היא התנשקה עם אחר, וזה שבר אותי עד היום. איך היא יכלה להיות איתי, ולהגיד לי שהיא מתגעגעת ולחבק אותי חזק, ווכמה ימים אחרי זה לצאת יום אחר יום, שני דייטים רצופים ולהתנשק עם אחר, ואז להגיד לי שאחרי הנשיקה היא בכתה כי חשבה עליי, אבל רוצה שאני אעזוב אותה בשקט וכל אחד יילך לדרכו, שפשוט נמשיך הלאה ושיש שם בחורה שתאהב אותי פי אלף יותר ממה שהיא אהבה, שרק אחפש אותה.ממש מפריע לי שהיא יצאה יום אחר יום עם הבחור הזה, מזה האובססיה הזו?כיום, חודשיים אחריי אני פשוט מוצא את עצמי כאילו במחשבות עליה, כאילו עונה לה בעצבים במחשבותיי ולא מבין איך היא עשתה לי מה שעשתה, איך זלזלה בי כך, איך התעלמה מלתת צ'אנס לקשר שלנו, איך היא יכלה להכנס ולצאת מהקשר הזה כל פעם מחדש, ועוד להיות איתי, אחרי שהיא יודעת כמה אני רגיש עבורה, להגיד לי מתגעגעת ואז לצאת יום אחר יום עם אחר, ולזרוק אותי שוב.קבעתי לי יעד לסוף השבוע להפסיק להתאבל עליה כי נמאס לי, אני מעוניין להתחיל סמסטר חדש בלי מחשבות עליה כי באמת שדיי.ומשום מה היא חייה רק בראשי, גם כשאני רואה אותה במציאות אני לא מדבר איתה אלא רק מחייך אומר שלום וממשיך הלאה, אבל את האמת חושש לראות אותה במקומות עם גבר אחר.כאילו שבראשי אני לא משחרר אותה ומשחזר את הרגע שהיא תבוא לדבר איתי ואני אסביר לה, אבל אני באמת יודע שזה לא יקרה, וכיום שאני יודע את האמת שהיא לא רוצה אותי, קשה לי משום מה. (עד שהיא סיפרה לי שהיא התנשקה עם אחר באמת לא האמנתי שהיא תהיה עם מישהו אחר, במיוחד לנוכח העבודה ששמונה חודשים אחרי הפרידה היא אומרת לי שהיא פוחדת שתהיה לי מישהי אחרת ושהיא לא הייתה עם אף אחד).האם נתקלת במשהו דומה מניסיונך? לא אשקר היום המצב שלי הרבה יותר טוב, כאילו אני לא מרגיש שאני רוצה אותה, הייתי רוצה שהיא לא תוכל להיות עם אחרים ושהיא תגיד לי מותק שלי אני מתנצלת אתה הגבר שלי, אבל איך שהיא אמרה לי שהיא הייתה עם אחר כאילו מסך ירד עליה ולא הייתי רוצה להיות איתה שוב (כל הזמן לפני כן רציתי, למרות הדברים שעשתה לי, והאמנתי בכל ליבי שנחזור ושהיא לא תוכל להיות עם אחר, שהיא רק מבולבלת ושאני באמת הכי חשוב לה בעולם-את המשפט הזה היא אמרה כחצי שנה אחרי שנפרדה ממני),עובדה אני לא יוזם איתה שיחה וגם כשאני רואה אותה אני לא מדבר איתה (אנו לומדים יחד) האם האגו שלי פגוע? ואם כן מה במצב שלי היום מה אני יכול לעשות? לעומתה אני כן יצאתי עם אחרות וגם היום אני יוצא עם מישהי יפה ממנה, אך הרגשות עדיין אצלה.מקווה שתעזור לי לסיים את הטחינה האינסופית הזו.מתנצל על אורך המכתב,תודה רבה, רמי

רמי יקר,
מאחר שלא קישרת אותי להתכתבות קודמת, אני לא יכול להתייחס אליה. בכל מקרה, לא נשמע לי סביר שאמרתי לך באופן ברור "לסיים אחת ולתמיד". אבל כך, מן הסתם, פירשת זאת. והקושי שלך עכשיו הוא בעיקר הפגיעה בכבודך. אתה חושש מכך שהיא כן תצליח עם מישהו אחר, למרות שזה יכול להיות בכלל תוצאה של תהליכים שקשורים אליה, ולהתפתחות שהיא עוברת, ולא לפער שבינך לבין גבר אחר. פעמים רבות זה אולי דווקא בגלל תובנות שהיא עברה בשל הקשר שלכם, והיא מבינה שהיא צריכה לשנות ולהשתנות. כך שלעולם לא תוכל לדעת אם לא היית מספיק טוב עבורה, או שהיא לא היתה בשלה לזוגיות, בשל עניינים אישיים ונפשיים שלה. כך שאת עניין האגו תצטרך, בסופו של דבר, לפתור בינך לבינך, ללא שום קשר אליה.

כמובן שלא כך אמרת, אמרת דברים מועילים מאוד שעזרו לי לראות את הדברים מראייה שונה, יותר אובייקטיבית, מאשר הראייה הכמובן צרה שלי, שכן אני צד בעניין.כמו כן גם לא כך פירשתי, אציין שאני החלטתי בעצמי לחתוך את זה, אחת ולתמיד? אין לדעת מה העתיד יוביל, אבל החלטתי לסיים חד וחלק סאגה שנמשכה עבורי 9 חודשים של צפייה ואכזבה.וצודק, את העניינים שלה לא אני אפתור ואת האמת חוץ מהגעגוע אלייה, חוץ מהאכזבה שהיא בחרה לראות כל הזמן את המגרעות שלי, ולצטט לי את הפעמים שאני פישלתי מאשר את כל הדברים הטובים שעשיתי לה או לפחות להבין שזה ריב וגם היא לא מושלמת, לא רק אנו רבים אלא כל הזוגות בעולם חווים משברים, אך יש לצאת מהם מחוזקים, אם היא בחרה לוותר כנראה שזה לטובה.. וכן היא ילדה טובה, והרגעים איתה היו היפים בחיי..נכון, עבורי היא לא רלוונטית יותר, אם היא בחרה לחפש את אהבת חייה לא נותר לי אלא לאחל לה בהצלחה ולהמשיך בחיי, כילד להורים גרושים אני שמח שזה קרה כיום והבעיות/התלבטויות האישיות/נפשיות לא התרחשו אחרי הילד המשותף שלנו..תודה רבה לך, אתה בהחלט עושה עבודה נפלאה ועוזר רבות ללא מעט אנשים :)