התמודדות עם משפחה של בן הזוג

שלום רב,
אני ובעלי נשואים 8 שנים, 3 ילדים, אחרי 3 שנים של התעסקות בבניה ב"ה העמדנו בית בשטח שבעלי קיבל מההורים שלו מתנה, שגם לידם.יש לי באמת חם וחמה טובים. הבעיה היא בי. שאני אחרי יום עבודה רוצה שקט.. גם ככה טיפול בילדים קטנים זה לא משהו קל.ואני מרגישה שכל היום יש לי בבית "טיילת". כל הזמן נכנסים בלי לתקתק (יותר חמתי) מפתיעים אותי בכל מיני סיטואציות ומה שמצחיק זה שחמתי היא דווקא אדם עם טאקט, היא מאוד אוהבת חברה ואנשים ובעלה לא מספק לה את זה כ"כ ואני מרגישה שמבחינתה כל היום להיות אצלנו וקשה לי עם זה. אין לי בעיה שתהיה אצלי כל עוד הילדים ערים אבל החל מ 7 בערב די אני רוצה שקט. אתמול נכנסה כשבעלי הרדים אותם ויצא שעניתי לה בחוסר סבלנות כאילו שקטטט הם ישנים. ואם אני נועלת תבית אז היא פשוט מתקתקת בקול וקוראת בשם בנה.. אני ממש אבודה.. אני רק עברתי לגור שם לא מזמן אחרי הרבה זמן שחיכינו והכנתי את עצמי נפשית לזה שאני אצטרך להתמודד עם זה. אבל מרגישה שכל יום יש לי אורחים וזה קשה לי. בעלי הוא אדם טוב כזה שמכבד את ההורים שלו והוא לא יודע איך לשים גבולות.אני מפחדת שכבר יום אחד אולי מהחוסר סבלנות שלי אני אזרוק מילה לא במקום ואז כל הפעמים ששתקתי והפנמתי יעלמו כאילו לא היו.וד.א גם שבתות כל הזמן אנחנו עושים איתם. כשגרנו בבית הקודם היינו באים פעם בחודש במקרה הטוב ועכשיו כל הזמן אנחנו איתם כי לא נעים לנו שיאכלו לבד (בת אחת נשואה בעיר אחרת ואחת בשירות לאומי רחוק) אודה לעזרה איך מתמודדים ואיך אפשר לשים גבולות אבל בטעם טוב כי באמת אני אוהבת אותה רק שיחד עם זאת אני רוצה שקטטט בשעות מסוימות ביממה.. זה לא דבר שאי אפשר להבין..אני גם מקווה שתשאלתי היא בתחום שלך כי אני מאוד אוהבת את התשובות שלך פה בפורום ואשמח לעזרה איך להתמודד ולשמור על שלום בית.תודה!

שמרית יקרה,
זה אכן קשה מאד להתמודד עם בני משפחה של הצד השני, אשר מרגישים חופשי להכנס לפרטיות שלכם. ושאלה טובה היא האם לנהל את זה מול חמותך, שאת אומרת שבעיקרון היא אדם עם טקט, או מול בן זוגך, שאולי נכון יותר שהוא יעשה זאת, אבל גם לא ברור לי אם הוא יודע, או אם הוא בטוח בעצמו. ואם הוא לא, זה אומר שאולי יהיה קודם עימות ביניכם. האם את יודעת לנהל שיחה טובה ביניכם כאשר צריך להסביר לו משהו שהוא מתקשה לעשות, יותר טוב מאשר שיחה כנה עם אמו, כאשר צריך להסביר לה משהו שהיא תתקשה לעשות?ברור לי שהיית רוצה שאפשר יהיה לעשות זאת מולו. ברור לי שהיית רוצה שהוא יידע להקשיב. ברור לי שאת מרגישה קרובה אליו יותר, ושהיית רוצה להיות מסוגלת לנהל שיחה שכזו איתו ושהוא יבין אותך בקלות. ולו רק כי זה את מצפה מבן זוג. אלא שהשאלה היא מה המציאות, ומה היכולת שלך בשיחה שכזו מולו, שתהיה ברורה, וגם יכולה להתגבר על התנגדות שלו מתוך הבנה גם לצרכים שלו, שהם מנוגדים לשלך. אולי לא לגמרי (כי אולי גם הוא רוצה פרטיות מדי פעם), אבל בגלל הקושי שלו להתעמת עם אמו ולאכזב אותה.ואולי נכון יותר לומר לו שאת מתכוונת לדבר איתה. האם הוא ישחרר אותך מזה ויעשה זאת בעצמו? האם ייתן לך את ברכת הדרך, כי זה פוטר אותו מלעשות זאת? - כך או כך, בכל דרך שיבחר מבין השתיים - לך יהיה קל יותר מהמצב הנוכחי. כי במקרה הראשון - הוא יעשה זאת. באופן מוצלח יותר או פחות, תלוי ביכולת שלו להתמודד עם רגשי האשם שיהיו לו. ובמקרה השני, יהיה לך קל יותר כי יהיה לך את הגיבוי שלו.אם הוא מסכים איתך עקרונית, הוא יבחר באחת משתי הדרכים האלה, וזה יכול להיות מאד חשוב. ואם לא - כנראה שתצטרכו לתאם עמדות ביניכם קודם, כדי שתגיעו לעמדה משותפת.