התמודדות עם משבר זוגי ופרידה

שלום
אני אנשא לתקצר את סיפור חיי לכמה שורות ...נשואה כמעט 6 שנים....החמש הראשונות היו מושלמות...בשיתוף עם בעל מדהים חבר אמיתי ידיד נפש...איש שיחה....היינו כל כך מחוברים ונהנים לחיות אחד עם השני ...בין היתר גם מנסים להכנס להריון...לפני שנה אחרי מאמצים רבים קיבלנו את מתנת חיינו והתברכנו בתאומים...ואני חשבתי לתומי שהאושר לא יכול להיות גדול מזה....לפני כמה חודשים גיליתי שבעלי היקר והתומך ...לא ממש נמצא איתי נפשית...ומנסה בכל דרך לחמוק החוצה...התחיל להיות דיסקרטי ולא שיתופי...ואז התברר שהוא בקשר עם משהי מהעבודה...ואז בשיחה עמוקה הוא סיפר שהוא בדיכאון עמוק ולא יודע אם הוא רוצה את הזוגיות הזו...מאז ועד היום המצב רק מדרדר ...הוא לא נפרד ועוזב וגם לא ממש איתי.אני כבר בדיכאון עמוק מהמצב כדי לנסות לטפל בו...לא יודעת מה לעשות...ומאוד רוצה להציל אותנו !תודה על כל עזרה ....

אנונימית יקרה,
זה כואב, ולא מובן, ואפילו מעליב לדעת שהעולם הכל כך בטוח שבנית, הכל כך טוב שבנית, מתפרק כמעט ללא הודעה מוקדמת. חוסר הודאות הוא דבר שקשה מאד לחיות איתו, חוסר הביטחון הפתאומי הנובע מההכרה החדשה שבעצם את אף פעם לא יכולה להרגיש בטוחה ירדוף אותך עוד זמן רב.אני יודע שאני לא יכול לנחם אותך בזה שאת לא הראשונה שזה קורה לה, וגם ההסבר שלפעמיםאיןסימנים מוקדמים ברורים, ושלעיתים קרובות את לא יכולה לדעת מראש או אפילו במהלך העניינים מה קורה לא ינחם אותך. אני יכול לומר רק שיש נטייה לנשים להיות חדורות משימה כשמדובר בטיפולי פוריות ובתינוק טרי (שלא לדבר כשזה שניים), עד כדי כך שבן הזוג יכול להרגיש מוזנח, ולחפש נחמה ללבד שלו. לחילופין, גברים לא מעטים מתקשים להיות שותפים אמיתיים במאמץ הרגשי הכרוך בטיפולי פוריות, או במאמץ הרגשי והפיזי הכרוך בגידול תינוק, ומתרחקים.אני מבין ממך שהוא עוד לא בטוח בכך שהוא רוצה להיפרד. יתכן גם שהוא מאוכזב מעצמו על שהתרחק דווקא בזמן הזה. לכן, אני ממליץ בכל לב לפתוח הכל ביעוץ זוגי. לבד קשה לכם. זה מצב לא פשוט, והרגשות והסערה הפנימית מפריעים לדבר מבלי להטיח האשמות ולהתגונן. יעוץ זוגי יכול להכניס אתכם לסדר מחודש, ולהביא אתכם למקום שהוא לא רק טוב יותר ממה שעכשיו, אלא לפעמים גם מחוזק יותר ממה שהיה קודם.

קודם תודה על התגובה ...לא . לא כל כך מנחם לדעת שאני לא הראשונה ....אני מהתמימות שחשבו שלהן זה לא יקרה.אין לי ספק שטיפול מקצועי יכול לעזור ...לכאן או לכאן ...רק לצאת מהמצבהזה.אבל אין לי פארטנר לטיפול ...כי הוא לא מאמין בזה ולא ממש רוצה ללכת.וחוץ מזה שאני אפילו לא יודעת איך בוחרים מטפל/ת.אין אף אחד בחיים שלי שעושה את זהתודה מראש.

אנונימית יקרה,
סביר מאד שאישך לא רוצה ללכת לטיפול כי הוא חושב שזה יהיה סוג של משפט שדה, ולא בא לו להגיע למגננה מתוך עמדת חולשה. אולי הוא גם לא רוצה לחץ חיצוני לקבלת החלטה כזו או אחרת. וכשאת בדיכאון, הוא בלחץ, שבחלקו הגדול הוא לחץ מוסרי וערכי. הוא לא רוצה לפגוע בך, אבל הוא עשה זאת. הוא לא רוצה לפגוע בילדים, אבל הוא כנראה בדרך לעשות זאת. הוא לא רוצה לקבל ביקורת מהמשפחה המורחבת, אבל כנראה שיקבל. הוא רואה אותך בדיכאון, ומבין שהוא אחראי לזה (וסתם כהערת אגב – הוא לא האחראי הבלעדי לדיכאון שלך, כי כמובן שגם לך יש חלק בזה).אני חושש שאת צריכה ללחוץ עליו עוד קצת. כלומר, לומר לו שהוא חייב לך לפחות את זה. ובכלל לא כדי לעמוד מול כיתת יורים. להפך. כדי לנסות בעיקר להבין מה גרם מלכתחילה לריחוק שלכם. זה הצעד הנכון בטיפול מסוג זה כשאם אתם חושבים להישאר ביחד, לא החיפוש אחר אשמים. בנוסף, הוא חייב את זה לך, כי הוא הטיל אותך לטלטלה הזו, ואת רוצה לסדר לך את העולם מחדש, ולהבין מה היית יכולה לדעת ומה לא (דיברנו על עולם ללא ודאות, נכון?). קשה יהיה לך לעשות זאת בלעדיו. גם לו זה חשוב, כי אולי חשוב לו לדעת אם הוא "טיפוס בוגדני" או שמא יש נסיבות מקלות. אם הוא חושב על התאומים, יכול להיות שהוא עדיין רוצה לדעת אם אפשר לשפר את מה שהיה, כדי להגיע לזוגיות שעליה חלמתם כשנישאתם, או לפחות אם אפשר לקיים יחסים תקינים ביניכם למענם, בין אם אתם ביחד ובין אם לאו.לגבי מטפל/ת, כתבי לי את מקום מגורייך במייל, ואראה אם אוכל לעזור לך:do@orenhasson.com