התמודדות עם משבר זוגי

שלום
שובתראה מה שגיליתי הוא שבעצם אישתי בגדה כמעט בכל חבריה בעבר אם לא בכולםלפחות ידוע לי על הבגידות שלה במערכות יחסים הגדולות והמשמעותיות שלה לעיתים סטוצים חד פעמיים ולעיתים ממש מערכות יחסים כמו שקרה איתיהייתי ממש עיוור כי היא החברה הראשונה שלי מעבר לסתאם סטוץועל פני השטח האמנתי בה למרות שהתת מודע עבד ופה עיוורתי את עצמייש לי סיבות מוצקות לכך שכנראה היא בגדה בי כבר מאז שאנחנו חברים ולא רק פעם אחתיש לציין שאין לה אף ידיד או גבר שהייתה איתו בקשר ולא שכבה איתוואני כמובן לא ידעתי זאת ממש כל גבר שרק נישק אותה גם שכב איתההיא מאד יפה ומושכת וגם יודעת את זה אבל מה שעוד היא אומרת שהיא לא ממש נהנית ממין וזה אף פעם לא בשביל זה אלא בשביל חום ואהבהמה עוד שחייה הם בשקר מול עצמה כי היא חושבת באופן מסוים בכל מיני דברים אך נוהגת ונהגה באופן הפוךמה גם שאף אחד מחברותיה או משפחתה לא מכיר אותה בעצם כמו שהיאכל מה שאני גיליתי אף אחד מהקרובים אליה לא יודעתמיד שמרה את הדברים לעצמה ולא סיפרה לאף אחדולמה אני אומר שקרנית פתולוגיתכיוון שמאז הגילוי אני שם לב לכל מיני שקרים שלה בכל תחום לפעמים קטנים ולפעמים גדולים וללא כל סיבה או רווח מהםסתאם תוך כדי שיחותוזה פשוט נשלף לה אפילו בלי לשים לבאנחנו בטיפול אך החשש שלי שגם למטפלת שלה היא לא אומרת ממש את כל האמתמקווה שזה מבאר יותר את המצבתודה מקרב לב

גם אני בטיפול כשנה בפרד אצל מטפל אחרגם לשם היא הגיע ומסתבר היום שגם שם היא שיקרה לי ולוהיום אני שם לב לכל השקרים שהיו בכל שנות חברותנו ובגלל זה אני נוטה לחשוב שהיו עוד בגידות

ירון יקר,
התמונה שאתה מתאר אכן ברורה עכשיו בהרבה. אני מודה לך שלא נרתעת מהמכתב הקודם שלי, ושהסברת טוב יותר מה קורה. אני לא יכול להגיד לך מה הפרוגנוזה, כלומר, כמה זמן זה ייקח ואם בכלל, אשתך תגיע ליכולת פתיחות וכנות שאתה רוצה. האמת היא שאני מבין שחלק גדול מן הנאמר נתגלה על-ידה, כך שאולי יש בזה פתח לפתיחות כלפיך, שיכול להיות סימן מועדד, אבל קשה לי לדעת עד כמה.זה שהיא מסתירה את מה שעובר עליה מאחרים, אינו הופך אותה לשקרנית, ובודאי לא לשקרנית פתולוגית. רבים רבים מאיתנו מסתירים מאחרים דברים וארועים אישיים מחשש לפגיעה בתדמית, או מתוך כך שקשה להם לדבר על דברים אינטימיים. זה כשלעצמו, כיסוי וטיוח של האמת בשל פחד מגילוי וחשיפה, מטריד אותי פחות. לעומת זאת, אמירת בדותות כנורמה, לאו דווקא כדי להמנע מעימותים ומחוסר נעימות, היא בעייתית יותר (וזה המקום שבו התהליך הטיפולי קשה יותר, וממושך יותר). אבל בוא ונדבר רגע על ההתנהגות, ואני יוצא מתוך הנחה שמה שאתה אומר נכון, כלומר, שהיא שכבה עם מרבית הגברים איתה היתה בקשר, גם אם קשר זניח.אתה אומר שהיא לא נהנית ממין, אבל זקוקה לחום ולאהבה. כנראה שזה המפתח. בטחון עצמי נמוך, העדר קשרים משמעותיים עם המשפחה, חוסר עניין בנושא או בנושאים הקשורים ללימודים/עבודה/עיסוק, ואולי גם חוסר הצלחה שם, יכולים לגרום לנערה לחפש חיזוקים חברתיים דרך קשרים מיניים. יכול להיות שזה שהיא לא נהנית ממין, אולי אפילו מעיד על הגנות וחוסר התמסרות שלה לאותם קשרים מיניים, ושלא פעם היא מסתפקת במעט החום והאהבה שהיא מקבלת תוך כדי. היופי שלה רק מחזק את ההבט הזה, שכן ברור לה שהנה יש תחום אחד שבו היא כן מצליחה, וזה למשוך את בני המין השני, ובכך היא מקבלת חיזוקים חיוביים שאין לה מספיק בתחומים אחרים, ואולי גם אין לה מספיק מעצמה. וכאן השאלה מה אתה רוצה לעשות. אתה יכול לכעוס מאד, לאבד תקווה שתגיע איתה ליחסים תקינים וטובים, ולעזוב אותה, או אתה יכול להחליט שאתה רוצה לעזור לה להשתקם, שזה אומר הרבה סבלנות, אולי גם עבודה עם התרפיסטית שלה למענה (כלומר, להגיד לה שאתה לא רוצה שתחשוף בפניך את השיחות שלה עם אשתך, כי היא ממילא לא יכולה לעשות את זה, אבל אולי שתגיד לך מה לעשות - והאמת היא שכאן, תהליך תרפי זוגי יכול להועיל יותר, אולי, כאשר הטיפול יהיה לפעמים עם שניכם ביחד, ופעמים רבות בנפרד, כך שלמטפל/ת תהיה שליטה טובה יותר בנאמר ובפעולות של שניכם; אולי אפילו הייתי ממליץ על מטפל/ת מיני/ת שהוא גם פסיכולוג קליני ועושה טיפול זוגי). וזה אומר גם הרבה מאד אורך רוח, נכונות להתגבר על נפילות שעלולות להיות, אולי גילויים חדשים ומכאיבים, אבל גם נכונות לראות את התהליך באופן חיובי, להתחזק מכל שיפור שקורה בדרך ולהיות מוכן לכך שזה עלול לקחת זמן.ההחלטה על דרכך מכאן והלאה, ירון, היא החלטה קשה. שקול את כל האפשרויות, בדוק את עצמך בדרך, עד כמה אתה עצמך חזק ומסוגל לתהליך שיהיה בחלקו מתסכל, ועד כמה אתה חושב שתצליח, מתישהו, להסיט את מחשבותיך מהפגיעה בך, לטיפול בה ולרצון שלך להיות איתה.