התמודדות עם מצבים לא נעימים

היי ד"ר חסון.אפתח ואומר כי אני משתתפת פאסיבית בפורום והתרשמתי מאוד מהתשובות הענייניות והרגישות שלך.ולעיניינו- אני נשואה שלוש שנים לאדם מדהים שאיתו יצאתי שש שנים לפני כן ויש לנו בת קטנה בת 8 חודשים.הבעייה היא ההורים שלו. שננו גם בעלי וגם אני לא מסתדרים איתם הוא למד להשלים עם האופי שלהם והאמירות שלהם או המעשים שלהם חולפים לידו. אני לעומת זאת באה ממקום אחר בו לא מתנהגים כמו שהם מתנהגים או מדברים ככה. לכאורה נראה כי היה לי המון זמן להשלים עם צורת ההתנהגות שלהם ואכן הרבה דברים שבעבר היו מרתיחים אותי היום חולפים להם לידי אבל גם הרבה דברים לא. אנחנו גרים ממש לידם כי זה בית ישן ששפצנו ובנתיים אנחחנו גרים פה חשוב לציין שמעבר דירה לא בא בחשבון בגלל מצב כלכלי. הבעיה שלי איתם החמירה מאז שנולדה לי הקטנה. אני לא יכולה לסבול את הנוכחות שלה (חמותי) בעיקר, כל מגע שלה בתינוקת שלי מקפיץ אותי ומעורר בי חלחלה. למדתי לא להפגין את זה כלפי חוץ אבל אני לא רוצה להרגיש ככה. נכון שהם אנשים פרימיטיבים שפגעו בנו המון פעמים ונכון שאני לא סובלת את הנוכחות שלהם אבל אחרי הכל הם סבים של הילדה שלי (למרות שהם לא מתפקדים כסבים נורמליים), אתה רואה אפילו תוך כדי המכתב אני מתלוננת עליהם. הנקודה היא שהבנתי שאותם אי אפשר לשנות הם תמיד יהיו מגעילים בעיני אבל אני לא רוצה לשדר את זה לבת שלי ואני רוצה שהיא תהייה איתם ביחיסים טובים עד כמה שניתן ושהיא תעשה את ההחלטות שלה כשתתבגר. איך עושים את זה עם כל כך הרבה סלידה ודחייה מעצם הנוכחות שלהם? חשוב לומר שהם מגיעים לפחות פעם ביום לבקר..

שירן יקרה,
אני מבין את המצוקה שלך, ובעיקר את העובדה שאת תקועה איתה. ממש לא נעים. מצד שני, שירן, אולי כדאי לשים זאת בפרופורציות המתאימות – מדובר באי נעימות, אבל רק באי נעימות. אם אין לך דרך אחרת להמנע, קחי לך שלוש פעמים ביום זריקות סבלנות, וארבע פעמים גלולות השלמה לפני האוכל. ונסי, בעזרת בעלך, להתייחס לדברים אולי קצת בהומור, עד כמה שתוכלי. זה בדרך כלל מועיל. אבל השתמשי בהומור שמותר לתבל אותו במעט סרקאזם, אבל ללא רוע בבקשה. אחרי הכל זו המשפחה שלו.וקחי בחשבון שהם לא יזיקו לו. זה רק עניין של טעם. הכדורים והתבלינים יכולים קצת לשפר אותו.