התמודדות עם מחשבות טורדניות בזוגיות

אני בת 33 נשואה 5 שנים + ילד.מאז ומתמיד היה לי קשה בזוגיות. תמיד לא הייתי בטוחה שאני עם הבחור התמאים לי, שזה מספיק טוב וכו'. מאד ביקורתית, מסתכלת על השלילי ויכולה להשתגע ממה שאין.. למשל בחור אחד לא מתעניין באקטואליה וזה לא טוב- והשני שבא אחריו מתעניין יותר מדי וזה לא טוב..עם בעלי, הייתי בטיפול כל ביסוס הקשר בננו, עם מטפלת שדגלה בכך שאני הרסנית קשרים ועלי לטפח ולטפח בלי לשאול יותר מדי שאלות. הגענו לחתונה, ובסך הכל אנחנו זוג טוב, אני חושבת.יש תקופות בסדר גמור, אבל יש תקופות שאני הרבה באובססיה של 'האם זה מספיק טוב'? 'אולי מגיע לי אהבה גדולה וממלאת יותר'? רגשות תסכול ומרמור.. בכלל הגעתי למסקנה שלא טוב לי מספיק עם מה שיש לי ואני לא מסיפיק שמחה בחלקי.מה לעשות? האם נראה שנכון להיפרד או לנסות הכל בתוך הקשר הזה?תודה

נעמי יקרה,
אני לא יודע מה היה בדיוק בטיפול ומה לא, אבל ברור שלפי התחושות שלך, וזה משמעותי מאד, קיבלת את המסר שאת צריכה להניח למחשבות שמפריעות לך, ולעסוק בעשייה - עשייה למען הזוגיות, מבלי להרהר בזה יותר מדי. אני מניח שזה משום שההרהורים שלך יכולים לקחת אותך למקומות לא טובים ולערער אותך.אני לא יכול לדעת עד כמה הקשר שלך טוב, ועד כמה גדולים החסכים. אני לא יכול לדעת אם ההשפעה העיקרית עלייך נובעת מחוסר ביטחון שהוא תוצאה של מחשבות כפייתיות שליליות. אחרי הכל, לכל אחד יש מדי פעם מחשבות שליליות. אחרי הכל, הדרך להתגבר על מחשבות שליליות זה או לעשות עשייה אחרת, או למצוא את הדרך להניח למחשבות, ולחשוב על דברים אחרים - מה שלא פעם מגיע דרך עשייה מעניינת, חיובית ומרתקת, או מספקת רגשית, במידה מספיקה שתאפשר לך לא לעסוק בהן. כל זה הוא שילוב של המרכיב הסביבתי, של מה שיש ושל מה שאין, עם החלק הנפשי שמאפשר להניח למחשבות הלא טובות ולא לעסוק בהן.לכן, אין לי תשובה ברורה בשבילך. אם את יכולה להניח לאובססיות הללו, עשי זאת. אם קשה לך, ואם את חוששת שאולי זה בעיקר עניינים פנימיים שלך, ושאת לא בטוחה מה נכון יותר ומה לא, אולי כדאי ללכת לטיפול שיחזק אצלך את הקשר שבין דעתך והבנתך על מה שיש לך ועל מה שאין לך, לבין דברים שקורים באופן ממשי.