התמודדות עם לחץ וחרדה - פורום זוגיות

שלום,
אני בן 18 וחצי ולפני יותר מחודש אני וחברה שלי נפרדנו.זה קרה מיוזמתה, ודרך הטלפון. למרות שידעתי שלהפגש בשביל זה,זה יהיה הרבה יותר קשה.זאת חברה ראשונה שלי והיינו יחד חצי שנה..כמובן שגם אהבה ראשונה והפרידה עשתה לי משהו מאוד לא טוב.בהתחלה כמובן היה מאוד קשה..כל דבר הזכיר אותה..למרות שזה קורה גם היום..אני נמצא באימון אישי עם קאוצ'ר כבר יותר משנה והוא שינה אצלי המון והדרך שהוא הציע לי היא לא להלחם ברגשות,בכאב,בעצב. מידי פעם אפילו לוותר על יציאות עם חברים וכו'.רק בשביל להתנקות מזה.לטענתו,זה גם יעבור לי ככה הכי מהר.הקשבתי לו,לא נלחמתי ונתתי לזה להיות. הוא תמיד אמר לי "אל תחשוב עכשיו,רק תרגיש".מה שקרה והתווסף זאת הרגשה מאוד מוזרה שאני מאמין שהיא לא שכיחה במיוחד שזאת הרגשה של ניתוק. אני מרגיש כבר תקופה של שבועיים פחות או יותר שדברים רגילים שעשיתי כגון:שיחה עם חבר,יציאות,ללכת למסעדה או אפילו הפעולות הכי פשוטות,הכל נעשה באופן הרבה יותר קשה. אני מרגיש כאילו אני מנותק מהמציאות.אני רואה את המציאות בתוך סרט.לפעמים אפילו אני יכול להרגיש שאני מדבר אבל התחושה שהקול לא יוצא ממני.עם התחושה הזאת הלכתי לרופא הומואפטי שהביא לי כדורים שאני לוקח כבר שבוע.התחושה של הניתוק די דומה אבל אני רואה את הדברים יותר ברור וגם יותר קל לי לנהל שיחה עם בן אדם.אבל שזה עם יותר אנשים זה מתחיל להיות קשה ומבלבל.אמרתי לעצמי שאקבל את עצמי כמו שאני עכשיו ושזה לא לעד וגם הלכתי לרופא משפחה ופסיכיאטר שאף אחד לא התרגש מהתופעה הזאת. הקאוצ'ר אמר לי ללכת למקומות שעושים לי טוב.בנוסף אני מתגייס עוד שבוע ואני ממש מפחד להיות ככה בצבא.אני אוסיף ואומר שהייתה לי פעם את הרגשת הניתוק הזה,כשהייתי קטן.יכול להיות גם כתוצאה מפרידה מחברה אבל אני לא סגור על זה וגם בתקופת הקשר האחרונה עם בת הזוג היה לי לא טוב מכל מיני סיבות.הייתי הרבה פעמים בלחץ והיה לי קשה לאכול ולישון.אני מאמין שזה בא בנוסף להרגשות האלו.בקיצור..אני חושב שאמרתי הכל.מה לעשות?יש מה לעשות?להמשיך בדרך שלי? לפעמים אני מתפלל לאלוהים שאצא מזה כבר,באמת שזה לא קל..

רונן יקר,
אני שוב נאלץ לבקש לקצר בהסברים.הלכת לשני אנשים לא מקצועיים, והם התייחסו אליך ברצינות, וניסו לפתור את העניין, כל אחד בדרכו. הלכת לשני רופאים מקצועיים, והם אמרו לך לא לקחת ללב. לפעמים אנחנו נכנסים ללחץ מעצם ההחלטה שזה רציני, למרות שאולי זה לא.אבל אומר לך משהו שיהיה אולי משמעותי יותר, כי כרגע, במצבך, הוא יותר ענייני. אתה הולך לצבא בעוד שבוע. טירונות. ככל הנראה יעסיקו אותך כך שלא תתפנה להרגיש מנותק. נסה להתמסר לעשייה ולמאמץ, ולחברה. הנח למה שאתה חרד ממנו עכשיו, וסביר שזה יעבור. יהיו לך מספיק דברים אחרים שיעסיקו אותך. סביר שתצא מזה.עם זאת, יכול להיות שהיתה לך בעיה ממשית של עמידה בלחץ, בין אם היא קלה או משמעותית. הטירונות היא זמן טוב לבחון את עצמך, ונסה קודם כל לקחת זאת כאתגר – לבטוח בעצמך, ולבנות את עצמך מחדש עם ההצלחות. זו הזדמנות לייצב את עצמך ולעצב את עצמך חזק יותר. לך עם זה.