התמודדות עם טראומות זוגיות

שלום
דוקטור יקר כבר כתבתי לך בעבר ומאוד עזרת לי עכשיו יש לי בעיה שאינני יכולה לפתור אותה יש לי חבר קרוב לשנה ושנינו מאוד אוהבים אחד את השני אני מרגישה שהוא הגבר הכי מקסים שיש בכל העולם הוא מבין אותי בלי מילים יודע לפרגן יודע לתמוך מעודד אותי כשרע לי נדיב אכפתי צנוע כמעט מושלם אני בת 43 והוא גדול ממני ב11 שנה. הבעיה היא שאני חושבת שאני לא מספיק טובה בשבילו הוא מלומד מחונך היטב חכם משפחה מקסימה עם בנות מחוננות ואני אפילו לא סיימתי בית ספר אני לא מרוצה מעצמי לא מרוצה מאיך שאני נראית תמיד אני נזכרת בקשרים הקודמים שהיו לי שהיו גרועים מאוד בשבילי ועשו לי כל כך רע שעכשיו אני לא מאמינה שהוא באמת אוהב אותי שהוא באמת מעריך אותי אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל המחשבות על זה לא עוזבות אותי זה כאילו העבר רודף אותי כל הזמן כשהוא אומר לי מילים טובים קשה לי לקבל את זה כי אני נזכרת במילים הלא טובות ההשפלות הקללות שאמרו לי בעבר החברים הקודמים שלי ובאיך שהם התנהגו אליי וזה כואב שנים רבות חלפו מאז הקשרים האלה שהיו אבל זה מהדהד לי בראש כל הזמן ומשפיע על הזוגיות הקיימת חוץ מזה החבר שלי הוא חבר דתי והרבה פעמים הוא משאיר אותי לבד וזה כואב לי כי משעמם לי בבית בלעדיו אני חילונית מאמינה באלוהים אך אינני הולכת לבית כנסת וכאלה המקסימום שאני עושה זה מדליקה נרות לא יותר מזה אני חולמת על חתונה איתו בעתיד ורוצה שיהיה טוב אני חייבת לציין שאני מטופל על ידי רופא מומחה ולוקחת כדורים וגם הוא אבל איך אפשר לספר לו דברים כאלה שהעבר רודף אותי וזה לא עובר ואני מרגישה די פסימית בגלל זה לגבי העתיד מה עושים במקרה כזה דוקטור בבקשה עזור לי תודה רבה וחג סוכות שמח ונעים

טיפני יקרה,
רצוי מאד היה לו היית נותנת לי את הקישורים לשיחות שלנו מן העבר, כדי שאדע בדיוק על מה דיברנו. הייתי יכול להיות יותר מדוייק. כרגע, אני מסתמך על הזיכרון שלי על התכתבויות קודמות שאני חושב שהיו איתך, ועד כמה שאני זוכר, כל אחת מהן היתה על נושא שונה לגמרי – ועם שינוי משמעותי של מה שעברת בתהליך הזוגי איתו, כמו גם זו של עכשיו.את מדברת על תהליכים פנימיים לא פשוטים שאת עוברת, שהם תוצאה של 'טראומות' (לא במונח הקליני, אלא במובן 'השפעות קשות של ארועים קודמים') שאת נושאת איתך מקשרים מן העבר עם גברים, וכנראה שלא רק מזה. את מתקשה להאמין בטוב שיש לך, כשיש טוב, וברצון הטוב של בן זוגך, כאשר הוא שם, כי זה לא מה שהורגלת בחייך, וכי התגובה הטבעית שלך היא 'לא יכול להיות שדבר כזה קיים באמת – היכן המילכוד? מה אני מפספסת?"את מאד רוצה להיות טובה לו ועבורו, כדי שהרצון שהוא מביע להיות איתך, והטוב שהוא אומר לך שהוא חושב עליך, יהיו מוצדקים. זה הדבר הנכון לעשות, את רק לא סומכת על עצמך מספיק. אולי על כך שלא באמת תצליחי להיות טובה לו, ושאולי יום אחד הוא 'יבין את זה' – גם אם שני החששות האלה לגמרי לא מוצדקים. כי צריך להבין שכל אדם שונה מאחר בצרכים שלו, בתובנות שלו ובהבנה ובמשיכה שלו. יתכן שאת בדיוק, או קרובה מספיק למה שהוא באמת מרגיש וחושב שהוא צריך, בהתבסס על הנטיות הטבעיות שלו, ונסיון החיים שלו.אבל אני גם קורא את רוח הדברים, טיפני. את חוסר הביטחון הבסיסי שלך – מפנייה זו ומקודמותיה, את התהיות שלך, את החרדה שלך, ואני חושב שאולי כדאי לגבות את התרופות שאת לוקחת גם בטיפול, כדי לבסס ולחזק את הביטחון והשקט שאת מקבלת בטיפול תרופתי גם בתובנות ממשיות. ביחד, זה יקל עליך למצוא את השלווה הפנימית שדי בה כדי שתרגישי בטוחה מספיק מכדי להגן על עצמך בכלים שאינם רצויים לקשר הזוגי, ואשר עלולים להרחיק אותך מבן זוגך, או לתת לו את ההרגשה שאת לא רוצה מספיק או לא בוטחת בו מספיק.