התמודדות עם טיפול זוגי: שאלות ושיקולים

שלום
אנו נשואים 17 שנים ולנו 3 ילדים.היתה לנו זוגיות טובה, אהבה, נושאים לשיחה והכל היה טוב.בשנים האחרונות עקב מצב כלכלי בעלי התחיל לעבוד בעבודה נוספת, היה מגיע מאוד מאוחר בלילה, כדי לא להעיר אותי (וגם בגלל נחירות) עבר לישון על הספה.אני היתי עסוקה עם עבודה משלי, עם הילדים והבית והשגרה התחילה לחנוק.היינו עושים מעט סקס, פחתו הנגיעות והרגשתי שמשהו לא טוב לי. היתי שואלת אותו אם הכל טוב ביננו והאם הוא נמשך אליי והוא היה עונה בחיוב על שתי השאלות, אבל עדיין הרגשתי שמשהו חסר, שאני לבד.בשבוע האחרון חרב עליי עולמי, שוחחתי עם בעלי שיחת נפש והוא אמר לי שכבר 4 שנים הוא לא נמשך אליי.אין לו מישהי אחרת, מעולם לא היתה והוא אוהב אותי מאוד אבל כבר לא נמשך אליי.לפני שהיינו מקיימים יחסים הוא היה נוטל כדור כדי ש"יוכל לבצע".אני הייתי (ועדיין) המומה! דבר כזה שומרים בסוד? איך לא ידעתי?הוא גם לא מחבק ומנשק אבל הוא אף פעם לא היה הטיפוס הזה.התחלנו ללכת לפסיכותרפיסטית אבל משהו בתוך תוכי מרגיש שזהו, זה נגמר.אני אוהבת אותו והוא אותי אבל האהבה שלו אליי היא אפלטונית בלבד. אני עדיין נמשכת אליו.עכשיו השאלה היא- מה לעשות?להיפרד? מה עם הילדים? להישאר? האם עדיף להיות ביחד עם חבר אבל להיות בודד מבחינה רגשית ומינית?אני מבולבלת. אני באמצע שנות השלושים של חיי ואובדת עצות.תודה.

אובדת עצות יקרה,
זו השאלה השלישית ברצף כאן, שמגיעה מאנשים שנמצאים כבר בטיפול. הלכתם למטפלת, וזה הדבר הנכון, אבל אם את מתקשרת אלי, זה אומר שאת לא מקבלת שם את מה שאת היית רוצה לקבל, או שאת מאבדת סבלנות - מה שיכול לקרות כאשר מפחדים לאבד משהו חשוב. השאלות שלך אמורות להתברר עם המטפלת שלכם. ואני מסכים שיש כאן דילמה: הזוגיות שלכם היא הלקוח שלה, ולכן האינטרס הראשון, לכאורה, הוא להשאיר אתכם ביחד. אבל בכל זאת, השאלה הבאה היא איך הביחד הזה ייראה. שאלי אותה, שאלי כמה זמן ייקח לברר אם יש שינוי. כמה זמן לתת לזה צ'אנס - ומותר לך לדבר על זה איתה בנפרד, כל עוד היא לא אומרת לך להיפרד ממנו, כי אז זה לא אתי ונכון אלא אם ודאי שזה גם מה שהוא רוצה. האתיקה שלה היא לדאוג קודם כל לזוגיות שלכם, ואם זה לא יעבוד, או אם היא תראה שאין התקדמות ושינוי משמעותי ביחסים ביניכם, להציג את העניין בפניכם, ולשאול אתכם אם אתם מעוניינים או לא להמשיך כך. גם כאן - יתכן שלא תהיה לכם תשובה מיידית, ותצטרכו זמן, גם איתה, כדי לברר את זה. ואם זה לא יילך, והתנאים של הזוגיות לא יתאימו לכם, תוכלו להעזר בה כדי להיפרד נכון, ובעיקר להיפרד נכון בעניין הילדים שלכם, כך שהנזק להם יהיה מינימלי.התהליך שתארתי, בין אם תישארו בסוף יחדיו ובין אם לאו, הוא התהליך הרצוי. פעמים רבות קל מאד לאבד בו את הסבלנות, ולקצר אותו. השיקולים הם שלך, ורצוי שתקחי את הזמן ותדברי גם עם המטפלת שלכם יותר, כדי שכאשר תגיעי להחלטה, כזו או אחרת, שהיא תהיה החלטה שתהיי שלמה איתה יותר, וכדי שגם תדעי שאת עושה את הצעד הנכון, וגם שהוא יהיה שקול יותר וכואב פחות ומזיק פחות ככל האפשר.