התמודדות עם חרדה וצורך בשליטה

שלום.
אני בן 35 מאובחן כסובל מהפרעת חרדה מוכללת.טיפול תרופתי במגוון תרופות לא הועיל משמעותית.גם טיפול ב-CBT ללא עזר לטווח הרחוק.עיקר בעייתי היא שאני חייב להרגיש בשליטה/באיזון- בעבודה, בבית ובכלל בחיים.כמובן שאם יש פה ושם סטייה מהשיגרה או לחץ נקודתי אני יודע היטב לחיות עם זה.הבעיה היא שבשנה האחרונה אני חווה עומסאדירבמקום העבודה- אמנם השעות שלי נוחות, המשכורת נאה אבל עומס העבודה הרב גורם לי להרגיש שאני כבר לא שולט בדברים ובכך מגביר משמעותית חרדה, תיסכול, מירמור ועצבנות.הבוסים בעבודה לא מעירים לי מילה- הם אפילו "נותנים לי יד" בביצוע העבודה ואני מוערך מאוד על ידם. אני עובד שם כבר 9 שנים.הבעיה היא בהרגשה הנפשית שלי שאני לא מצליח להרגיש רגוע ונינוח.הדבר בא לידי ביטוי שאני מאוד עצבני בבית והפתיל שלי בבית כלפיי אישתי ואו הילדים קצר מאוד. אני נוטה לצעוק אם דברים לא מסתדרים בבית כמו שאני רוצה.אני לא רואה לכך פיתרון אפשרי לצערי והדבר גורם לי לעיתים לרצות ממש להיעלם/ לברוח מכל העולם כולל מאישתי שאינה מגלה רגישות למצב ורואה להרגשתי רק את עצמה כמה לה קשה בעבודה ובמטלות הבית.יש לך אולי כלים/עצות שיוכלו לסייע לי בהחזרת השליטה או לחילופין לדעת איך לשחרר את הצורך בשליטה? זה קו אופי קפדני ומסודר שלא מסתדר עם ריבוי עומס מכל כיוון. לעזוב את העבודה- לא פיתרון. היום רוב העבודות בהם מרווחים משכורת סבירה בתחום העיסוק שלי (אדמיניסטרציה ותיפעול) הן תחת לחץ וריבוי משימות אבל הצורך שלי הוא לעוף ממקום העבודה מרוב תיסכול !!! אודה לכל עצה שתוכל לסייע להרגשתי זאת על מנת שגם היחסים הזוגיים ועם הילדים יהיו רגועים יותר. תודה רבה.

אורי יקר,
אתה מדבר על בעייה נפשית לא פשוטה (הפרעת חרדה) – שגורמת לך להרגיש צורך להיות בשליטה ובאיזון בכלל תחומי החיים.אני יכול להבין שבאופן כללי אתה מתפקד כראוי. נותנים לך יד חופשית בעבודה ומראים לך שאתה רצוי ותורם, אתה נשוי ועם ילדים, ובכל זאת, אתה מרגיש שאתה גם לא לגמרי שולט במה שקורה, ו/או מקבל תלונות מהסובבים אותך, ואולי יותר מהבית מאשר בעבודה. אולי. האם זה בגלל משובים מהסביבה או מתוך מחשבות פנימיות שלך? – לא יודע. אני מניח שלמשובים יש חלק בזה.זה ממש לא אומר שאתה צריך "לעוף ממקום העבודה", כמו שאתה מרגיש. ממש לא. אבל זה אומר שיש לך צורך למתן את הסערה הפנימית הזו שלך, וגם – זה אומר שאתה מודע לזה, וזה חשוב.וכאן זו שאלה. בעיקרון, היות שאתה מדבר על טיפול תרופתי שעזר או שלא עזר, אתה מדבר על טיפול פסיכיאטרי. כלומר, טיפול שעברת עם רופא, ותרופה או תרופות שקיבלת ממנו. למה האיזון התרופתי לא עבד? – אני לא יכול לדעת. יתכן כי האיזון לא היה נכון ושהיה צריך להמשיך ללכת אל הפסיכיאטר ולבחון אפשרויות ומינונים שונים. אבל יתכן גם כי לא עשית, במקביל לטיפול התרופתי, טיפול פסיכותרפי שינצל את העובדה שאתה מרגיש אולי (אם משהו בטיפול התרופתי כן עבד) טוב יותר, כדי ללמוד גםלחשוב ולהרגישאחרת. בסופו של דבר זה התהליך שאתה צריך לעבור.אני מבין שכן ניסית טיפולCBT, וכתבת שזה לא עזר בטווח הרחוק. האם זה עזר בטווח הקרוב? אם כן, אולי היה נכון להמשיך עם זה לעוד תקופה.זה עניין של סדרי עדיפות, אורי. אם משהו הועיל, גם אם בקצת, וזה מועיל לא רק לך אלא גם לסובבים אותך (אני מתייחס למשפחה בעיקר), ואולי גם לביטחון שלך בעבודה, יתכן ששווה להמשיך בזה. לפעמים יש עקומת גדילה של רווח שהיא לא לינארית, אלא קטנה בתחילתה וגדלה בקצב ובעוצמה שלה ככל שהזמן עובר.המידע שנתת לי כאן הוא לא מעט, אבל הוא לא מספיק כדי שאוכל לכוון אותך טוב יותר לסוג הטיפול שאתה צריך, או לפחות עם מי אתה צריך להתייעץ, ואולי גם מה לומר לו או לה. אני לא פסיכיאטר, ולא אוכל להמליץ לך על תרופות. אבל אולי אם אדע טוב יותר, אוכל לעזור לך יותר. אם תרצה, אתה מוזמן ליזוםפגישת ייעוץ טלפונית חד פעמיתשל שעה (לחץ על הקישור), שבה יש סיכוי טוב יותר שאוכל לכוון אותך נכון יותר.