התמודדות עם חמות כעוינת

ד"ר חסון שלום,
נכנסתי פעם ראשונה לפורום וגיליתי שאני לא לבד , לרוב הכלות יש בעיה עם החמות וגם לי זה לא שרבנו או התווכחנו אי פעם היא פשוט חושבת שאני לא מגיעה אליהם מספיק .אני אחזור קצת אחורה ואספר לך שהמשפחה של בעלי בקשר יום יומי בין ההורים לילדים והילדים בינם לבין עצמם אם זה בטלפון כל היום ואם זה להיות אצל ההורים לפחות פעם ביום . לבעלי שתי אחיות בוגרות רווקות (22 ו- 30 ) שגרות עם ההורים הוא היחיד שיצא מהבית עוד לפני שהכיר אותי עבר להשכיר דירה , אבל עדין ביקר אצל ההורים לפחות פעם ביום .מאז שהכרתי את בעלי , לפני שנתיים ואנחנו נשואים רק 4 חודשים , הם מצפים ממני לנהוג כמו הילדים שלהם לבוא ולהתקשר בתדירות . אני גדלתי אחרת אצלינו אין אובססיביות כזאת בקשר עם ההורים או האחים אנחנו בקשר טוב אבל לא יום יומי כמו בעלי עם משפחתו .המשפחה שלו כועסת עלי בגלל זה , למרות שאני הולכת אליהם בשבת פעם בשבועיים בדיוק כמו שאני הולכת להורי , בגלל כעסם גם כשאני כבר מגיעה אליהם הביתה הם עושים לי פרצופים ומתעלמים ממני ובקושי עונים לי , דבר שגורם לי להתרחק יותר .אמא של בעלי בוכה בגללי , למרות שלא עשיתי כלום שיפגע בה , היא בוכה לבעלי ואז הוא מגיע הביתה ואנחנו רבים בגלל זה , כל המריבות הגדולות שלנו זה בגללם, אני לא יכולה לשנות אותם אני יודעת אבל אני רוצה שלא ינסו לשנות אותי בעלי יודע שהמשפחה שלו קצת "חונקת" מאהבה אבל הוא בכל זאת חשוב לו הקשר המשפחתי ,הוא רוצה שנלך יחד לדבר עם ההורים שלו אבל אני חושבת שזה התפקיד שלו להציב גבולות למשפחה שלו ולומר להם "זאת אישתי וזהו " הם גם נורא דעתנים ואם לא מקבלים את דעתם הם נפגעים ......אני אף פעם לא מנעתי ממנו ללכת להורים שילך כמה שהוא רוצה .איך יוצאים מהפלונטר הזה הם נכנסים לי לחיים ולזוגיות אני פוחדת שאנחנו כזוג נשלם מחיר יקר בגלל זה , כי זה עומד בינינו כל הזמן ....אשמח לקבל תשובהתודה

ל.דאני מזדהה איתך לי יש את אותה הבעיה ואפילו יותר חמורה,כנראהשהפתרון לא ברור וחד משמעי תנסי לגרום לו לראות את הדבריםמנקודת מבטך למרות שזה קשה ותשתדלי להיות חזקה ולא לתת לזהלהשפיע עלייך באופן חזק כמו שזה משפיע עליי כי כך הוא ייראה שאת מתעסקת בזה יותר מאשר הם וזה לא יתרום לכם הרבה,הכי חשוב להציב גבולות מההתחלה,תהיי חזקה!:)

אסור להתנחם בצרות של אחרים , אבל טוב לדעת שאני לא לבד ,כמה זמן אתם נשואים ומה עשית בכדי לשנות את המצב ?

אנחנו נשואים שנה+ ואני עדיין בשלבי עשייה,תאמיני שאת לא לבד אצל חמתי זה דפוסהתנהגות כלפי כל כלה אבל זה עדיין ממש לא מנחם

הי1את ממש לא לבד.אני נשואה 3 שנים ואני עדיין באותה בעיה...ההורים של בעלי דתיים ואנחנו אוכלים בביתם כל שישי בערב...אני ממש מוצאת את עצמי נאבקת על ארוחה בליל שבת לבד בביתנו שלנו.חצי פתרון הגיע כאשר נולד לנו ילד ואז הדגשתי לבעלי שאנחנו כבר משפחה בפני עצמה...אז - תתחילו לעבוד...

גם עם חמותי התחילו בעיות מהר מאוד אחרי החתונהמצאתי כמה פתרונות דיפלומטים1. אני קונה לה מתנה קטנה בעם בכמה חודשים שלא קשורה לחג או ארוע.כוס מעניינת, צלחת לעוגה עם עוגה טובה עליה, תה מיוחד ארוז יפה...2. אני דואגת שבעלי יקח לשם את הילד פעם בשבוע ביום שישי והולכת בנתיים להתעמל.פעם בחודש אנחנו במילא מגיעים לארוחות.3. אני לא מתווכחת איתה אף פעם למרות שיש דברים שהיא אומרת....רק מקשיבה ודואגת להעביר נושא כשהאוזן שלי מגיעה לסף.4. דואגת להרים טלפון פעם בשבוע בשביל הילדים- אני מחיגת הם מדבריםוהפלא ופלאלאחר כחצי שנה היחס שלה השתנה וקצת קל לי יותר...

ד, מירה, דפנה25 ועמית יקר
ות,התנהל כאן דיון מעניין על התנהלות עם חמות עויינת ו/או שתלטנית. העליתן נקודות ואמצעים מעניינים וחכמים. הקושי של ד' הוא בעיקר כי בן זוגה מורגל מדי בדפוסי יחסים אחרים משל ד', ולכן קשה לו לשנות מהם. הוא גם מושפע מדעתם של בני משפחתו, בשל הקירבה אליהם, ובשל המסורת. אבל את הגבולות בין אמו לבין אשתו הוא צריך לשים בעצמו, אם הוא לא רוצה להיות קרוע. ואם את יכולה, ד', לנקוט בשיטותיה של עמית, היחסים ישתנו. אבל תצטרכי להגיע לשם במינון קטן משהיא רוצה, כלומר, כזה שמתאים לך יותר, ולדאוג לכך ששניכם, גם את וגם בן זוגך, תשימו גבולות ברורים. בשביל זה את צריכה להיות איתו בשיתוף ובתאום מלאים, אחרת הוא יהיה השליח שלה עלי אדמות, ותריבו ללא סוף. כלומר, תמיד המפתח לפתרון נתון בידי בני הזוג עצמם.