התמודדות עם חוסר עניין בקשר

שלום רב
אני בן 35 גרוש בקשר עם בחורה בגילי .במשך כ 6 שבועות. בהתחלה היתה משיכה מינית וכעבור חודש וחצי (במפגש האחרון) קשה היה לי לגעת בה. היא כמובן נפגעה מזה מאד ואני בדילמה קשה מה הלאה?.היא מציעה ללכת לטיפול זוגי ע"מ לפתור את הבעיה ואני שולל אפשרות זו שנראית לי מיותרת ולא מתאימה מבחינתי תוך פרק זמן כל כך קצר.האם ירידה כזו דרסטית בתשוקה מוכרת?האם יש טעם בטיפול או שמא הדבר הנכון הוא שניפרד?לי באופן אישי ככל שהנושא עולה יותר לדיון רמת העניין שלי יורדת.אודה על תשובה לעניין.

עודד יקר,
בודאי שככל שהנושא עולה לדיון, רמת העניין שלך יורדת, כי מה לעשות... זה לא נעים לדבר על זה. לא נעים גם להתחיל ולנבור ברגשות, ובעיקר אם הם עדיין לא קיימים. כלפי חוץ זה נראה כמו חולשה שלך, או כביכול אפילו חוסר גבריות (אני המאצ'ו, רק תנו לי איזו אשה שלא תהיה ואני מז.. אותה בלי בעיה). באמת לא נעים לפתוח את זה.אם הפסקת להמשך אליה בתוך 6 שבועות, אז בהחלט יכול להיות שמבחינתך זה לא זה. זה מוקדם מכדי שזה יקרה בקשר טוב. אבל בהחלט יכול להיות שכדאי לך לנצל את המקרה הזה כדי להבין מה קורה לך. שלפחות תבין ותהיה בטוח שאין כאן בעיה שלך שתחזור לך בקשרים נוספים. ולצורך זה אני מציע שתלכו למטפל מיני דווקא, בין אם הוא מטפל זוגי ובין אם לאו (ורצוי שכן). אבל במקרה שאתה באמת לא מעוניין, זה יהיה ניצול שלה לצרכים שלך, שכן אם בסיום התהליך תגיע למסקנה שאינך מעוניין בקשר, יהיה לה כואב עוד יותר. אולי תציג לה את הדילמה, ותשאל אותה אם היא מוכנה לתהליך הזה, למענך, גם אם בסופו יתברר שהמסקנה תהיה שאתה לא רוצה להיות איתה?