התמודדות עם דחייה בזוגיות

מה שמדהים, זה שהתגרשתי כדי שיתייחסו אלי רק טוב. כדי להיות מאושרת יותר. והוא האהבה הגדולה מהעבר, לא מתייחס אלי כרגע בכלל.אבל עדיין יש לי כל כך הרבה מקום בעבורו. להכיל אותו. לקבל את זה. לנסות בכל זאת לחזר אחריו. להראות שאני רוצה. לחוות דחייה.אליו. יש לי כוח.אין לי דרך לקרב אותו, אבל עם עצמי אני שואלת, איך זה שבכלל אני מוכנה לתת לו את המקום הזה בחיי?

בילה יקרה,
עניתי לך כבר בהמשך לרצף התקשורת בינינו למטה, אבל אוסיף עוד משהו קטן: יתכן שיש לך יותר כוח להתמודד עם דחיה שלו כלפיך מאשר היה לך להתמודד עם פגיעות מבעלך, כי שם כבר השגת את מה שרצית, ורק רצית לשפר. וכאן, עוד לא השגת את זה. נסי לתאר לעצמך כאילו הוא היה מעוניין להיות בן זוגך, אלא שעם הזמן היית נוכחת לדעת שיש לו חיים עצמאיים, ושהוא רוצה אותך אך מעט בתוך חייו, וביתר הזמן הוא עם עניינים אחרים (ואני כבר לא מדבר על נשים אחרו). סביר שככל שהיה חולף הזמן, היית נפגעת יותר ומתרחקת יותר רגשית גם ממנו.