התמודדות עם בן זוג מתסכל

שלום
ד"ר חסון. אני בת 33 ובעלי בן 32 נשואים 4 שנים ויש לנו ילדה בת 3. מאז שנולדה הילדה בעלי השתגע לגמרי. כל ויכוח קטן הוא מתפרץ ומנבל את הפה. אפילו המשטרה הייתה מעורבת פעם אחת אך סירבתי להגיש תלונה. לטענתו אני אשמה בתגובות שלו ומביאה אותו למצבי הכעס האלו. הוא מסרב לקחת כל אחריות על ההתנהגות שלו. מסרב ללכת לטיפול. בנוסף אנחנו לא מפסיקים להתווכח בעיקר בגלל מצבים בהם הוא מדמה את ההתנהגות שלי להתנהגות של אנשים אחרים מהמשפחה שלו או שלי ומפתח כלפי רגשות שליליים. כל ניסיון שלי לשפר את המצב זוכה לכישלון שכן יש לו תפיסות מקובעות בראש לגבי האישיות שלי (אגרסיבית, אימפולסיבית, שתלטנית...) שלגבי רובן יש לציין הקשר למציאות רחוק מאד ועל כך יכולים להעיד כל האנשים הקרובים אלי ומכירים אותי שנים. אני מרגישה שהוא חי בעולם שלו ואין לו כל רצון ו/או יכולת לפתח אמפתיה כלשהי לכאב שלי או לרגשות שלי. אני מנסה בלי סוף כל מיני שיחות ודרכים לטפל בזוגיות (הוא לא רוצה ללכת ליעוץ) כי יש לי תמיד את החשש שאם אני לא אפתור את הבעיות בקשר יש סיכוי רב שאני אבחר את אותו סוג של פרטנר לחיים גם בפעם הבאה. אין לי שיתוף פעולה מצידו. הוא כל הזמן מעניש אותי "אין סקס", "לא רוצה עוד ילד". אני כבר לא יודעת איך להתמודד איתו ואין לי אפשרות מכל מיני סיבות ללכת ליעוץ בעצמי. אני קרובה להרים ידיים אבל הבעיה שהרגש והרציונל לא עובדים אצלי במקביל. אני ממש מתרסקת ולא מתפקדת כל פעם שאני מחליטה לסיים את הקשר למרות שברור לי שזה הדבר הנכון. סליחה על האורך של הכתוב. מה דעתך?

תקווה יקרה,
כמו שזה נראה, משהו מאד מתסכל אותו, קשה לו להתמודד עם זה, וההתנהגות שלו כתוצאה מכך, שחורגת מהסביר, מתסכלת אותך. ולא פלא, שכן נראה שהוא מנסה בעיקר לפגוע בך במקומות שכואב, וזה כנראה עובד.קשה לי להעריך אם יש סיכוי לקשר הזה בעזרת יעוץ זוגי. אני מבין שהוא לא רוצה ללכת, ואני מציע לך לעשות את זה לבד. בגלל כמה סיבות. האחת – כמו שזה נראה, הוא לא ירצה לאבד שליטה על מה שקורה, ולאחר כמה פגישות ירצה גם להציג את הצד שלו. כך שיש סיכוי שיצטרף. השניה – שאם הוא לא יצטרף, ראשית, יש לך עדיין אפשרות לקבל כלים כדי להשפיע עליו בדרכים שונות גם כאשר הוא לא בא ליעוץ הזוגי, ושנית, תקבלי סיוע לבחון את הזוגיות הזו בעזרת אדם שיוכל לסייע לך לחשוב ולהעריך אותה מחדש. כך שאם תחליטי להיפרד, תוכלי לעשות זאת נכון יותר ובלב שלם יותר. ואל תאמיני לשטות "הפסיכולוגית" הזו שתמיד תחזרי על אותו דגם התנהגות ולאותו טיפוס בן זוג. נכון שיש מי שעושה זאת, אבל גם יש מי שעושה בדיוק את ההיפך, לאחר שפיתח "אלרגיה" לדפוסי התנהגות מסויימים, ונרתע מהם.