התמודדות עם בכי במריבות זוגיות

שלום רב
!אני בת 24 ובן זוגי 26 אנחנו יוצאים כמעט 4 שנים , אנחנו נשואים 4 חודשים ואני בהריון בחודש רביעי. מאז ומתמיד היה לי בעיה של רגישות שהייתי רוצה לדבר איתו על דברים שמציקים לי או כשהיינו מתווכחים על דבר הכי קטן רק הייתי מתחילה לדבר הייתי בוכה, אני פשוט מנסה להיתעלות על עצמי אבל בסוף שיחה תמיד מגיע הבכי שעושה את המצב למגעיל יותר וטראומטי יותר במקום שיחה רגילה של שני אנשים בוגרים שאני מאז ומתמיד הייתי בוגרת באופיי אני מרגישה כל הזמן כמו תינוקת שלא יודעת לפתור דבר ולפעמים מרוב שאני מנסה להצדיק את עצמי אני נראית יותר לא צודקת בכלום, אז כשעכשיו אני בהריון בכלל מד הרגישות עלה .איני יודעת איך לפתור את הבעיה הזאת, שבילעדיה אני מאמינה שהיחסים בינינו היו יותר טובים ופחות ריבים על שטיות.אודה על מענה בקדם, תודה!

שלי יקרה,
הבכי כשלעצמו לא גורם לכם למריבות. הוא תוצאה של תסכול ועצמת רגשות, ולא גורם. הוא גורם חלקי, כשבן זוגך לא יודע מה לעשות עם הבכי שלך, ואולי גם את. אבל אם תביני שזה כל מה שהבכי שלך אומר, יהיה לך קל יותר לקבל אותו. אם את מגיעה לבכי, כלומר, לעצמה רגשית שמפריעה לך לדון בנושאים שעל הפרק, בקשי הפסקה בדיון של כמה דקות, או שעה, או יום, לפי העניין והיכולת, ותחזרו כאשר תרגעי. יכול להיות שזה גם יעזור לכם לפתור את העניינים שבמחלוקת ביניכם, אבל גם אולי לא. אתם זקוקים ליעוץ תקשורתי, ונסו לחפש זאת ביעוץ זוגי שיוכל לסייע לכם להתמודד עם מחלוקות.