התמודדות עם בגידה ושיקום זוגי

שלום רב,
אנחנו אחרי משבר של בגידה מצד אשתי, אני מנסה לסלוח ולהמשיך הלאה בחיינו. לצערי אשתי בהתחלה אמרה לי שהיא רוצה להמשיך וזה מה שהיא אומרת גם היום, אך היא לא מוכנה לעשות דבר וחצי דבר לתקן. היא מתנהגת כאילו שאני צריך להוכיח את עצמי וכאילו אני זה שפגע במערכת יחסים הזו. היא פוגעת בי בלי סוף, מדברת אליי בזילזול. מאשימה אותי שאני "חונק" אותה, היא צריכה את המרחב שלה. אבל היא לא מפסיקה לפגוע בי. היא ממש השתנתה לאדם אחר. אני לא יודע איך להתמודד איתה. כל דבר שאני אומר או מבקש היא חסרת סבלנות ולא מפסיקה להאשים אותי שאני לא בסדר. היא מתנהגת כאילו אני הפוגע והיא הקורבן. במהלך כל החודשיים האחרונים היא לא עשתה מעשה אחד לגשר או לבנות אמון בחזרה. והיא מאשימה אותי שאני עוקב אחריה (ממש לא)על מנת להעניק לה את המרחב וחופש שהיא רוצה ביקשתי ממנה חודש אחד של הכנה לפני פרידה. ביקשתי ממנה שתתנהג כאילו כלום לא קרה, שתעניק לי אהבה כאילו רק הכרנו, אני יודע שקשה לה ואמרתי לה את זה. אבל אמרתי לה מספר דברים שהיא צריכה לבצע במהלך החודש. היא הסכימה, אך לצערי היא ממשיכה לפגוע בי וממשיכה ליצור מרחק. היא אפילו הציעה שאני אצא עם בחורה אחרת שתוכל להעניק לי אהבה כי היא לא מעניקה לי מספיק. ואף היא הציעה שאעשה סקס נקמה.אני לא יודע אם היא עדין אוהבת אותי... לפי איך שהדברים נראים היא כבר ממש לא.היא כל הזמן אומרת שהיא אוהבת אותי ורוצה לתקן ולקדם את המערכת יחסים שלנו. אבל היא כל הזמן מדברת על זה שהיא צריכה להיות לבד. צריכה זמן לעצמה. אני מכיר אותה ויודע שהיא אומרת את זה זה אומר היא רוצה להמשיך הלאה.יש לנו 3 ילדים מקסימים, שאני לא מתכוון לוותר עליהם.ממש אובד עיצות.אשמח לשמוע ממך על איך היית מציעה לי לפעולהיא מתנגדת לטיפול, עכשיו הצלחתי להביא אותה להסכים לטיפול זוגי.. השאלה האם היא תשתף פעולהאשמח לתשובהתודה

אתה יקר,
לא כתבת בני כמה אתם, וחבל. אבל העובדה שציינת שיש לכם שלושה ילדים, מסייעת לי בכל זאת.את התובנות שאתה מבין, אתה מבין מתוך מה שקורה, ומתוך המציאות. אני לא רוצה להרחיב בזה ולפרש עוד, כי אם היא מוכנה ללכת לטיפול זוגי, זהו מסר חשוב מאד, והתחילו כמה שיותר מוקדם. ללא ספק התחילו, כי זה הצ'אנס העיקרי שלך ולפי מה שאתה כותב אולי גם היחיד שלך לנסות ולשקם את הקשר הזוגי שלכם, ואני מתרשם שאתה רוצה.השאלה היא לאאםהיא תשתף פעולה, כי אם היא תלך אתך לטיפול אז היא משתפת פעולה, אלאעד כמההיא תשתף פעולה. אבל אז לפחות יש לך סיוע של מטפל (או מטפלת) שהוא לא רק איש מקצוע שיודע להתאים את עצמו אליכם, אלא גם כזה שהמטרה המוגדרת, באתיקה המקצועית שלו, היא קודם לבחון כל דרך אפשרית להשאיר אתכם ביחד. כמובן כשזה אפשרי וכמובן שבאופן כזה שבאמת תרגישו טוב עם הביחד החדש שייווצר ביניכם. ואם זה לא יצלח, אז לדעת איך להיפרד נכון - מה שחשוב כמעט באותה מידה.אתה גם כותב שאתה מודאג שמא תאבד את הילדים. אני נרמז מזה שאתה חושב אולי באופן קצת סטראוטיפי, ושחוסר הודאות מאד מקשה עליך (בדרך כלל זה הולךביחד). אז הרשה לי לומר לך, ואולי להרגיע אותך במשהו מאד חשוב: איך שלא יתרחשו הדברים, אין שום סיבה שתאבד את הילדים. אבל לשם כך התקשורת ביניכם צריכה לעבוד כראוי, גם אם זה קודם כל ואפילו אם זה רק למען הילדים. ואם שניכם תסכימו על זה, באמת אין שום סיבה שתאבד את הילדים גם אם תיפרדו. במקרה הרע, הטיפול שלכם יגיע לעסוק בעניין הזה, כי הוא מאד מאד חשוב. במקרה הטוב, תמשיכו להיות ביחד.אגב, אני ממליץ לך לקרוא שני מאמרים שכתבתי:איך להתגבר על בגידה? - אורך הנשימה והגדרת המטרה.מתגרש טרי, אל תיתן לאגו שלך לגרום עוד נזק.

תודה על המענהאנחנו בני 40, עם 4 ילדים.אתמול היא אמרה לי שהיא כבר לא אוהבת אותי, האם אפשר לתקן מצב שכזה? היא לא מחוברת אליי יותר, כך היא טוענת.היא לא רוצה לפרק את החבילה, ומבחינתה שנמשיך לישון ביחד באותו חדר ומיטה. אני ממש מבולבל, היא מצד אחד מוכנה ללכת לטיפול נראה איך זה ילך. מצד שני היא לא ממש מתחברת אליי,היא ממש מבלבלת ,היא רוצה מרחב פסק זמן, וכמו שאני מכיר אותה ברגע שיהיה לה את הפסק זמן הזה, היא לא תחזור או תרצה לחזור אליי.מה עושים ?

אתה יקר,
לך איתה לטיפול, ותוכל להיות במאבק הזה קצת פחות לבד, ולהעזר באיש מקצוע.