התמודדות עם אכזבות בקשר

שלום
אני בת 23והיה לי חבר שגדול מימני בשנה..היינו בקשר כ 4 חודשיים..בקשר עצמו הורגש שהוא התאהב בי יותר מהר מימה שאני התאהבתי בו..כמובן היינו חברים ויצאנו ושאני אהבתי אותו..היו הרבה סימנים שהוא אוהב אותי ומאושר שיש לו אותי..פתאום ביום בהיר אחדהוא היה אדם אחר..שלא אכפת לו מימני בכלל,שלא אכפת לו שהוא יכול לפגוע בי ובאנשים אחרים..שהוא בעצם לא נהנה איתי..מה שאני לא מבינה ,מדוע כל המילות אהבה,מדוע כל התנהגות שיש שם אהבה..?אני יודעת שלא צריך להאמין לכל דבר ולכל מילה..אבל הלב שלי הרגיש..למרות שמאוד נהזהרתי..אבל ,עכשיושאנחנו לא יחדואני לא רוצה לשמוע מימנו לעולם!!אני לא יודעת איך בונים אימוןאיך מאמינים שאוהבים אותי באמתוזה לא סתם משפט " אני אוהב אותך"ואם זה מעשים,איך אעדע שהם לא סתם ?בשביל לנסות לקנות אותיאו לנסותלהשכיבאותי ?ד"ר אורן ,ויש לי פרטים שהחסרתי מפהאבל הם מאוד מאוד חשוביםוהייתי רוצה לשאול אם אפשר לכתוב לך אותן במייל..כי הן יכולים לחשוף אותישתיהיה שבת נעימה

גם אני שאלתי שאלה דומה,תחת הכותרת "צריכה ייעוץ" מה-26.9,אולי תעייני בתשובה שכתב לי ד"ר אורן,אולי זה יעזור לך..

נטלי יקרה,
באיזה שהוא אופן, המכתב שלך קצת דומה גם לזה של אור, שעניתי עליו שאלה מתחת.והתשובה לשאלות שלך היא שלא תמיד אפשר לדעת. בעיקר לא בתחילת קשר. את צריכה ללמוד את האדם, ואת היציבות הרגשית שלו. ואת צריכה הרבה אומץ, כלומר, להעז להכנס לקשר, ולהתמסר לו, למרות שהוא עלול להסתיים. אחרי הכל, מרבית הקשרים מסתיימים, וחלק גדול מהם בצורה כואבת. אבל אם תפחדי, לא תהיי אף פעם בקשר. ואם לא תתמסרי בקשר, לא תדעי מה זה לאהוב, והצד השני גם כן יחשוש להישאר שם. לכן, אומץ, והנכונות להביט בתהום בעיניים פקוחות (שזה אומר לבטוח בעצמך שתדעי להתמודד עם נפילה, אם תהייה), והרצון להאמין שיש שם גשר (קשר אמיתי שיש לו סיכוי), הם דברים הכרחיים.ולגבי שאלת הפרטים והתקשורת איתי:אני לא בטוח שהפרטים הם משמעותיים לגבי הפתרון שהעליתי כאן, בפיסקה הקודמת. אחרי הכל, אנחנו עוסקים במסגרת של "עזרה ראשונה" ולא של טיפול מעמיק. הפרטים פחות חשובים, כי הפתרונות שאני יכול לתת במסגרת הזו הם כלליים, והצעות כלליות. כדי להעמיק יותר יש צורך בטיפול אישי (או זוגי) מתמשך יותר ממילא, שבו אפשר וצריך להכנס לפרטים כדי להבין לעומק, ובעיקר כדי ללמוד לשנות הרגלים ותחושות (כמו בטחון עצמי, למשל, כמו אמון, למשל).אני לא נוהג לענות למכתבים במייל, מעבר למה שאני עושה כאן בפורום בהתנדבות, אלא אם אנשים יוצרים איתי קשר טיפולי מקצועי באופן מסודר. ואז זה אפשרי גם בהתכתבות, אם צריך, ואם זה הדבר הנכון לעשות, מסיבות שונות. אם תחליטי לעשות זאת, את מוזמנת לכתוב או לטלפן, ולדבר על מסגרת יעוץ אישי מסודרת.