התלבטות זוגית: האם הוא ישתנה?

הי,אני יצאתי כמעט שנה עם גבר גרוש עם ילדים. הכרתי אותו כחצי שנה לאחר גירושיו.הוא לא תכנן זאת, אבל התאהב בי ואמר לי כי הוא מודע לכך שאני רווקה ורוצה ילדים וכי ייקח זאת בחשבון.בינתיים, ברגע שגרושתו גילתה על יחסינו, החלה להערים קשיים מאסיביים.עם כל המתח והלחץ, נותרנו יחד, אוהבים מתמיד, כאשר אני מגבה אותו ודואגת לכל צרכיו.הבעיה היא שכעת הוא אומר, כי למרות שהוא אוהב אותי ורוצה להתחתן אתי, הוא לא רוצה להביא לעולם ילדים נוספים, מכיוון שיש לו רגשות אשם חריפים בקשר לילדיו הקיימים (ללא כל סיבה מוצדקת).עקב כך, עזבתי את ביתנו המשותף ומאז אנו לא מדברים (כ-3 ימים כבר).חברות אמרו לי כי מכיוון שהוא עדיין בשלב הטראומטי של גירושיו, היה עלי להמתין ולחכות עד שיהיה מוכן לעשות ילדים.מפחיד אותי לקחת סיכון כזה ולהשאר עם אדם שאמר באופן מוחלט שהוא לא מעוניין בילדים, וכמובן מבחינתי לא בא בחשבון "לאלץ" אותו לעשות ילד.אני מאמינה כי אם הוא אוהב אותי מספיק, הוא ייצור עמי קשר ויבין כי ילדים זה משהו שאני זקוקה לו בעתידי (שנינו בשנות ה-30 לחיינו).אני רוצה לציין כי לא לחצתי עליו לעשות ילדים כאן ועכשיו, אלא העליתי את הנושא כמשהו שאני צריכה בעתיד.מה דעתכם?האם יסכים או שמא לא אראה אותו לעולם? האם עשיתי נכון בכך שעזבתי את הבית?

רויטל יקרה,
זה אכן סיכון. אבל את לא מצפה שאדע באמת אם הוא יסכים או לא. הרבה יותר סביר שהתחושות שלך נכונות ממה שאני אגיד לך. אני רק יכול לומר לך שיש גברים שמשנים את דעתם, בדרך כלל בקושי, ומתפקדים כראוי בהמשך, ויש כאלה שלא.המשפט שכתבת הוא נכון:"אני מאמינה כי אם הוא אוהב אותי מספיק, הוא ייצור עמי קשר ויבין כי ילדים זה משהו שאני זקוקה לו בעתידי."לפעמים, סולם קטן יכול לעזור לו לרדת מהעץ אם הוא רוצה לרדת ממנו, אבל אם גם הסולם לא יעזור, אז כנראה שזה המצב.