התלבטויות לאחר פרידה: מה באמת את רוצה?

שלום
דר'.אני נשואה שנתיים. יש לי בת בת שנה. בעלי חזר בתשובה בהדרגה לפני כ 3 שנים. למרות התראותיי בנושא, שזה ירחיק, שזה יפגע, שישים לב. היום הוא דתי. והדבר מקשה על חיי בצורה מאוד מאוד קשה. שבת קרויה "שבת צינוק". אני איתו בבית כל היום. והוא גם "מטפס" על הקירות כי כל שבת בבית בלי אף פרצוף חדש מחרפן אותו. ואני לא מוכנה ללכת לישון בבתים של אנשים אחרים רק כי הוא "שומר שבת". נשמע לי מגוחכך שבשביל לאכול בחברותא, צריך לבלות יממה שלמה עם מישהו ולישון אצלו ?! עוד דברים רבים מגוחכים בעיניי אבל נניח לזה.הויכוח הזה הוא ויכוח ארוך, מלווה בתסכול רב, ושקרים ( מבטיח להפחית, להוריד בהדרגה... ואז חוזר בו. .. וחוזר חלילה).כמו כן: התקשורת שלנו מאוד לקויה, אין לנו אינטימיות, הסקס עלוב ביותר, אין פתיחות רגשית - הוא לא מספר כלום! אפילו לא איך היה היום שלו בעבודה. (ואני שואלת בעיניין רב.. אבל מתגלה לי בדיעבד שאינני יודעת הרבה).וניכר לאורך יחסינו שהוא נטול חמלה. (אני בוכה, הוא הולך לשטוף כלים. אני מתחננת שיעזור, שיעודד, שיהיה חבר שלי בבדידות שלי, הוא שותק. בוהה בי חסר תגובה, הולך, או צועק עליי: צאי מזה! תביני שאין לך חברים אם הם לא נשארו).הוא סגור, שונא חברה, רגזן, עושה את מטלות היום בזריזות ובחוסר חדווה,חיינו כאן רחוקים פיזית ממשפחתי ומשפחתו. אין לנו חברים פה, וחבריי נטשו עם החזרה שלו בתשובה, אני בודדה מאוד ,והוא לא מתקרב אליי, או מעודד אותי כשאני מתעצבת ממנו. אני בוכה המון,הוא מרוויח מעט מאוד, בשביל להתקדם בתחום חדש שסיים ללמוד, אין לנו בילויים, אין לנו קרן אור זעירה ביומיום האפור שלנו מלבד בתנו המקסימה!!נטל ההורות בשנה הראשונה, גזל המון מהקסם המעט שנותר בינינו.ביקשתי שיצא מהבית לתקופה שנבין מה טוב לנו. כי מצבי הרגשי ליד הילדה... הריבים.. לא טובים לה, לנו. ושנשלב יעוץ זוגי.הוא הסכים מיד, אפילו שמח. (אני מבינה אותו, קשה לנו מאוד).אבל אני פגועה שהסכים מהר, מרגישה שויתר עליי, הוא לא אומר- חשוב לי לשפר או משהו בונה.. הוא פשוט ארז והלך. אמר שישאר בתמונה ויקנה כל מה שצריך.אני תוהה, למה יעוץ?, היעוץ יעשה אותו חם?, יפסיק את התפרצויות הזעם שלו? , יעשה אותו טוב במיטה?, יוריד לו כיפה מהראש? מה?ואני בת 28, עם תינוקת קטנה, אני מאוד חזקה, ועברתי בחיי לא מעט. אבל אין לי כוח לגדל אותה לבד, לשמור עליה לבדי ,רק אני . פוחדת מאוד מפרידה אלא אם אצטרך לחיות במסכנות כל חיי.מה דעתך על פועלו של בעלי?, מה מניע אותו להתעקש זמן רב כל כך?, למה הוא מוכן לוותר עליי ועל בתו בשביל לחיות חיי דת? הוא בודד מאוד ואני באמת כל עולמו. מה אוכל לעשות כדי להראות לו מה באמת יהיה לטובתנו? , מה עליי לעשות כדי שנהיה מאושרים באמת, שנינו?, מה עליי לעשות כדי להטיב עמנו, באמת, ולא באופן קוסמטי.תודה על זמנך ועצתך, וסליחה על האריכות.

קשה לבחור יקרה,
עושה לי רושם שאת יותר נפגעת מכך שהוא ויתר בקלות, לתקופה לפחות, על החיים המשותפים, מאשר מרגישה הקלה כשהוא איננו בבית והשגת מה שאת רוצה. אז אולי זה לא מה שאת רוצה? חשוב שתגידי לו מה שאת רוצה, ולא לומר לו דברים רק כדי לבדוק אותו. הצעת פרידה, והוא הסכים. הצעת יעוץ, והוא הסכים. ועכשיו את שואלת את עצמך למה הוא מסכים להצעות שלך, ואם הן בכלל הצעות טובות. חשבי על מה שחשוב, וחשבי מדוע הפגיעה שאת מרגישה יותר חשובה ממצבך ומצב הילדה? האם גם לך יש בעיה בקבלת החלטות ובעשיית מה שנכון? האם... האם הקושי שלך לבחור שם גם הוא סימפטום לאותו הדבר?נראה לי שאת מלבטת מאד, ועוד לא החלטת מה את רוצה. את אולי כבר לא רוצה אותו, ולכן את לא רוצה ייעוץ, אבל את גם מאד, מאד פוחדת מהחיים בלעדיו.יעוץ יכול לשפר כמה דברים, ובודאי ליצור תקשורת מוצלחת יותר. אם הוא מסכים לזה כל כך בקלות, יתכן שגם הוא מרגיש שהוא זקוק לתמיכה ולסיוע ולהכוונה. ואולי רווח נוסף יהיה לך אם תוכלי לדעת טוב יותר, במהלכו, מה האפשרויות שלך, הן איתו והן בלעדיו.