התלבטויות בזוגיות: מה גורם לבכי?

קודם כל אני רוצה להודות לך שעזרת לי פה כמה וכמה פעמים בפורום. אתה באמת בן אדם שעושה מצווה אמיתית.אני וחבר שלי ביחד כמעט 4 שנים, ובתקופה האחרונה (חצי שנה) דברים שהיו בעבר עכשיו חוזקו ונראים יותר לעין. אני בוכה המון, אני נפגעת ממנו המון, מבקשת ממנו שישנה דברים (כמו למשל שנדבר יותר, שיתמוך בי יותר ) והוא לא משנה את זה. הוא כל הזמן חושב שהוא לא יכול להשתנות ואני מסבירה לו שהוא לא צריך לשנות בו כלום, שזה למען הקשר.הוא לא עושה מספיק מאמץ והוא יכול לשמוע אותי בוכה בטלפון, ויום אחרי זה לפגוע בי שוב ולחשוב שהוא הצודק. כשאין פה צודקים, אני פשוט נפגעת.אני נורא נורא אוהבת אותו וקשה לי לעזוב. למרות שאני יודעת שאנחנו לא מסתדרים , והלוואי והיינו הולכים ליעוץ זוגי אבל אנחנו עוד צעירים ולא קרובים לנישואין ואין לנו כסף לזה.אנחנו פתוחים תמיד ומדברים על הכל , אך רק אחרי שהוא פוגע בי הוא מבין מה עשה, ובאמת באמת מצטער, אך חוזר על זה שוב.הוא במין תקופה מוזרה אבל הכל יוצא עליי...אני לא רוצה לעזוב אני אוהבת אותו, אך ההגיון אומר לי לעזוב.קשה לעזוב אחרי כל כך הרבה שנים של אהבה, כשעדיין אוהבים.מה היית מייעץ לי לעשות?

אלמונית יקרה,
האמת היא שאני לא יודע, כי אני לא יודע מדוע את בוכה, למשל. אני מבין שאת מתוסכלת. האם מדובר בדברים שאת זקוקה בהם לסיפוקים מיידיים שאת לא מקבלת? האם מדובר ברגישות יתר? האם משום שאת מתחילה לתהות אם הוא בן הזוג הנכון לך, ולכן בוחנת אותו יותר בשבע עיניים כך שקשה לו להתמודד עם זה? האם זה משום שהוא רגיש פחות בזמן האחרון בשל העניינים והשינויים שהוא עובר (אותה "תקופה מוזרה" שהזכרת)? לכאורה, זה משהו שאת צריכה לדעת ולהרגיש, ומכתבך מראה, מצד אחד, שהנטייה שלך היום לוקחת אותך למסלול של יציאה מהזוגיות. אבל עצם כתיבתך, מעידה על התלבטות. ובעיקר על רצון לשנות, כדי שתוכלי להישאר שם.לצערי, בלי להבין מקרוב יותר מה קורה באמת ביניכם, אני באמת לא יכול לעזור. יתכן שאוכל לעזור לך יותר, גם אם לא באופן מלא, ולתת לך כיוון ביעוץ חד פעמי, אם תרצי, שיאפשר לנו שיחה של שעה (ראי באתר שלי).