התחשבות בזוגיות: מה לעשות?

שלום רב,
אני בת 30 ויצאתי למשך שנה וחצי עם כחור בן 32, יש בנינו אהבה גדולה, נפרדנו בגלל שבזמן האחרון יש בנינו המון מריבות וויכוחים, יש לציין שיש לו המון בעיות כלכליות שגרמו לי להילחץ מהמצב ולהיות עצבנית כלפיו, לפי דעתו אנו לא מתאימים בגלל כל הוויכוחים שיש בנינו ושאני לא אהיה מאושרת איתו כי אני כזאת עדינה והוא טיפוס מאוד קשה שלפי מה שהוא אומר הוא רוצה בחורה שתהיה "בראש" שלו , רציתי לדעת האם מצב כזה מראה שאנו לא מתאימים? האם המשפט "אין זוג לא מוצלח יש זוג לא מודרך" נכון לגבי כולם? האם המצב הנוכחי שלו משפיע על הזוגיות שלנו וזה דבר שיחלוף ברגע שיסתדר? ברצוני לציין שמאז שנפרדנו אנו נפגשים כמעט בכל יום והוא מעוניין שאתמוך בו בגלל שקשה לו המצב שהוא נמצא בו וזה קצת קשה לי אני לא יודעת מה לעשות מצד אחד אני רוצה להתנתק ממנו ומצד שני אני לא יודעת אם זה טוב שאני עדיין ממשיכה להתראות איתו אני כבר מבולבלת...

סיון יקרה,
אם את רוצה להתנתק ממנו, ולא עושה זאת, אולי זה אומר שאת עדיין לא רוצה מספיק, או שאת חוששת מהלבד שלך שאחר-כך, או משום שאת מרגישה רגשי אשם כאשר הוא אומר לך שקשה לו. אלא שמאחר שגם לך קשה להישאר שם ולתמוך בו כשאת רוצה ללכת, אולי כדאי שתתני יותר מקום לצרכים שלך, על חשבון רגשי האשם שלך. מותר לך להיות יותר אנוכית כאשר קשה לך, כי מותר לך לצפות ממנו להתחשב בקושי שלך ולתת לך ללכת - למרות שקשה לו - לא פחות מאשר הוא מצפה שאת תתמכי בו למרות הקושי שלך. עד עכשיו התחשבת בו. אם הוא לא יודע להתחשב בך, אולי כדאי שתעשי את מה שנכון לך. ואם קשה לך עכשיו, ברגע זה, יתכן שזה ייקח עוד קצת זמן עד שתכעסי עליו מספיק על חוסר ההתחשבות שלו.ולגבי שאלתך המקדימה - תמיד יותר קל לחיות עם אדם שיודע להתחשב מאשר עם אדם שלא. תמיד יותר קל לחיות עם אדם שלא נפגע בקלות, והוא סבלני יותר. לפחות בטווח הקצר זה יעבוד יותר טוב, עד שכושר הסיבולת גם של אדם כזה מגיע לגבולות שלו. האם הוא רוצה שתהיי בראש שלו כי לא בראש שלו להתחשב בצרכים שלך? כי לא בראש שלו להיות אמפתי לצרכים שלך והוא לא יודע או לא רוצה להיות סבלני יותר ולאפשר לך לבטוח בו שהוא יודע מה שהוא עושה? אולי. האם את היית חרדתית מדי בשבילו? - אולי. ואולי הכל נכון. אני לא יכול לדעת. יש דרכים לעבוד על זה (בלשונך: "להיות מודרך" טוב יותר), ולפעמים עזרה חיצונית יכולה להועיל ולו רק כי כל צד מבין שיש לו עם מי עוד לדבר, וכי הצד השני מוכן לעשות את המאמץ לגשר על הפערים, ושיש מי שיעזור לשניכם לעשות זאת.