התחלת קשר: איך לדעת אם הוא מעוניין?

אני גרושה בת50 הרבה שנים בלי קשר.אחרי טיפול ועבודה אישית ומוכנות לחוות,ככה אני חושבת.הכרתי לפני חודש גבר גרוש בן58.חבר קיבוץ גר במרחק של 1,5נסיעה.היהי לי נעים לדבר איתו.פירגון,הבנה ועוד.נפגשנו רק בשבתות,טילנו בכיף.במשך השבוע דיברנו.הוא ביקש לתת לו לצלצל,כי לא תמיד יכול לענות.בימים אחרונים השיחות היו בדרך למשהו או ממשהו.בגלל חוסר זמן.בפגישות הייתה פתיחות,אבל גם התנתקויות לפעמים.אתמול בערב אמר,כיבשבת הקרובה יש לו טיול,ולא יודע אם נפגש.היום בערב ניסיתי לצלצל.קיבלתי ניתוק.גם לא חזר מאוחר יותר.קשה להבין את המצב.מה לשאול?לחכות? לצלצל?אולי נגמר לו?הוא גרוש 18שנה ולא סיפר על מה שהיה לו.איך יודעים,אם יש אופציה לבניה ,המשך?לילה טוב לך וחג שמח!.

היום ענה לי.חושב,שצריכים לשיים את הקשר.מרגיש,שאני מחפשת קשר של יותר מפעם בשבוע להפגש.הוא עסוק מאוד ולא יכול לענות לי,כי אז יצתרך לספר לחברה.אמרתי ,שלא אתקשר .וש פעם בשבוע זה גם טוב.אמר שיחשוב .עוד השבוע תהיה לי תשובה.אם היא תהיה חיובית.?שבת אחת הייתי אצלו.בטח משהו ראה אותי.אבל לצלצ אסור לי.פזל ,שלא מתחבר.מה קורה כאן ומה היא האמת?

דינה יקרה,
זו התחלת קשר. נפגשתם בשבתות, ולמדת מזה שהוא אוהב לחזר בסופי שבוע בטיולים. האם הוא יהיה בטיול עם הכרות חדשה? – לא יודע, אבל זו אפשרות. מי שרוצה קשר, אמור לומר זאת, ולא לסנן עצמו, ובעיקר לא כאשר הצד השני - את – עלולה להבין שהוא לא בעניינים, ולהמשיך הלאה. מי שמעוניין, לא ירצה להסתכן בזה. נסי אולי להשאיר לו מסרון עם אופציה לדבר, ללא ציניות או ביטוי של חרדות, ואם הוא יחזור אליך, נסי לבדוק איתו עד כמה הוא רציני בנכונות שלו להמשיך ולפגוש אותך. מותר לך לומר גם שאת רוצה לדבר יותר, כי כך את מרגישה קרוב יותר (שימי לב לניסוח – ללא ציניות, ללא חרדות וללא לחץ). כשהאופציה קיימת, אם הוא רוצה, הוא יממש אותה. אם הוא לא רוצה, הוא ינסה להתחמק.את התשובה למעלה כתבתי לפני שראיתי את ההמשך. אין הבדל גדול, אני חושב, בין מה שאני מרגיש לפני ואחרי ההמשך שלך, כי כאמור – מי שמרגיש שהוא רוצה, לא רוצה להפסיד ועושה מאמץ כדי שלא להפסיד. עושה רושם שהוא לא עושה את המאמץ הזה, ולכן, אם אין משהו חריג שאנחנו לא יודעים והוא לא רוצה לדבר עליו, זה נראה כאילו הוא לא רוצה מספיק, או שהוא רוצה משהו אחר ממה שאת רוצה, שבמקרה הטוב זה פעם בשבוע ללא דבר באמצע, מסיבותיו שלו, ובמקרה הפחות טוב, פחות מזה, גם כן מסיבותיו שלו.

נפגשנו אתמול.הוא בא בהפתאה. הרגשתי,כי הוא כ ן מעונין .אמרתי פעם שאני רוצה יותר זמן ביחד.הוא לקח את זה אישית וחשב להפסיק את הקשר.טוב לנו יחד.חוץ מטיולים מיוחדים הוא משקיע מקשיב רגיש. אני צריכה להיות סבלנית וקשה לי עם זה ,לא לתכנן .וללחוץ. אני המון זמן בלי קשר. עכשיו יש לי אז בא לי התאבון.איך אני שולטת בתאבון ושומרת על מה שיש?הוא מבקש לתת לו להתקשר.כי השאלות של חברים מלחיצים אותו.מקווה שיצליח למרות הקושי. לי יש יותר זמן פנוי ואני יותר חושבת ומחכה.איף יוצאים מזה?שבת שלום והמון תודה!

דינה יקרה,
לא קל לצאת מזה. כלומר, מהמחשבות שמקשות עליך. כי בדיוק כפי שאמרתי, גם את בודאי חושבת על השאלה אם הוא אמיתי או לא, כלומר, האם לצורך שלו בפרטיות יש מניעים שאינם זוגיים איתך, או שהם משהו אמיתי שבינו לבינו. לי את תשובה לזה כי אני לא יודע, וכתבתי לך שגם זו אפשרות. אלא שאת חוששת, ולכן קשה לך. כי את לא בטוחה שיש לך עתיד עם ביטחון איתו, או שהוא מסתיר ממך דברים. תצטרכי להמתין ולדעת, כי עם הזמן תדעי. בינתיים, את צריכה הרבה סבלנות ולדעת להתמודד עם חרדות. זה לא קל. הדרך המקובלת והיעילה ביותר היא למצוא לך עיסוקים נוספים שיעסיקו את המחשבות שלך במשהו שבאמת מעניין אותך ויוכל להסיט אותן מהדאגות. ומעבר לכך, תצטרכי לדבר איתו. גם על כך שאת רוצה להכיר אותו יותר, כדי שבאמת תוכלי להאמין שאת יכולה לבטוח בו.