התחלה עם מחויבות: טיפים לזוגיות

אני בת 33 ויוצאת עם בן 36, הוא ממש חמוד, הוא מתקשר אליי יום-יום, אבל מפחד ממחויבות עד עכשיו הסתיר את זה ממני למרות ששאלתי אותו על קשרים קודמים ולמה הוא מתנהג כמו שמתנהג (נפגש בתדירויות נמוכות יחסית או מקצר שהות יחד), היום אחרי חודש התעמתתי איתו בטלפון על התחושה הזו שיש לי ממנו שהוא "מתחמק", בהתחלה הוא ניסה להתחמק מלענות לי ובסוף נפתח אליי מאוד וסיפר שמעל לעשור שהוא לא ממש מתאהב, אבל כן רוצה ורוצה בקשר, שזה מגיע למיסוד או להגדרות הוא נלחץ ובעצם זה מתחילת הקשר, הוא חושש שהרצונות שלו יעלמו בתוך קשר ומפחד להרגיש שזה לא מרצון, אמר שהוא מרגיש כמו 2 אנשים, הוא לא נותן לעצמו באמת להתאהב. אבל מתנהג כבן זוג לכל דבר (עד שהוא צריך ספייס). סיפר שבקשר האחרון הוא לא אמר לה שהוא אוהב אותה כי לא הרגיש ככה, היא נפגעה ונפרדה ממנו, אחרי כמה זמן חזרו והיא באה אליו עם "תוכנית" של שלבים (כנראה למיסוד הקשר, מגורים וכו'), הוא נלחץ ונפרדו שוב.הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, אבל רק בגלל שלמד מניסיון קודם של הקשר הזה, הוא טוען שהוא אוהב ואני יקרה לו, אבל לא פרפרים בבטן או רצון לא נשלט כמו שיש לי, ושמח שהצליח להוציא את זה (את ה"אני אוהב אותך").אמר גם שהדרך לליבו היא להבין אותו (כפי שהשתדלתי בשיחה והצלחתי באיזשהו אופן), אבל זה נראה לי חשוד ולא אמין, למה שאיתי זה יצליח? הרי זה דפוס התנהגות, לא?מבחינה הגיונית, אם אני עושה 1+1, לא נשמע שיש עתיד עם הבחור וזו ספירה לאחור...הלב לא מוכן לוותר.אשמח לשמוע דעה מיקצועית. תודה

ליבי יקרה,
אם נצא מתוך הנחה שהסיפור שסיפר אמיתי לגמרי (ולאנשים שונים יש פחדים מסוגים שונים, כך שאני לא רוצה לבטל את האפשרות הזו על הסף), ושהבחור, שאני מבין שהוא מוצא מאד חן בעינייך, מבין בעצמו שיש לו בעיה, אז אולי אפשר לפתור זאת אחרת. כלומר, כן, את צריכה לקחת בחשבון שאולי הוא לא יצליח להתמודד עם זה. אבל בצד זה, אולי להגיע איתו להסכם, שאולי יהיה טוב לשניכם, שתקחו לכם עוד חודש להכרות. ושאם בסיום החודש הזה תרצו להמשיך הלאה, לכו ליעוץ משותף. שהוא ילמד להתגבר על הפחדים, ושאת תלמדי גם לעזור לו, וגם להאמין שיש סיכוי שהוא יצליח. בעצם ההליכה ליעוץ יש מחוייבות, שהיא כוללת מחוייבות להמשיך בה כך וכך פגישות. ההתחייבות שלו בשלב זה תהיה לעשות צעד אחד בלבד, שגם אם יש בו מחוייבות, הוא יהיה, לדעתי, מסוגל לעשות זאת. כי זה צעד נקודתי, של החלטה. אחר-כך, יהיה מי שילווה אותו ויעזור לו להתמודד.ואם בתום חודש (או זמן מוסכם אחר, אבל מוגדר מראש ולא ארוך מדי) לא תוכלו להגיע להסכמה, תדעי שאמנם נשארת עם כאב לב, אבל גם שעשית מה שאפשר כדי להצליח כאן, ושאם לא הצלחתם, סימן שמוטב כך.

תודה, מנסים (: