התחייבות זוגית: מה לעשות?

שלום
לך ,אני בחורה בת 30 שמקיימת זוגיות עם בחור בן 35 כבר כמעט 3 שנים, במהלך כל הקשר בן זוגי אף פעם לא היה בטוח שהוא רוצה אותי או לא, כל הקשר הוא מתנהל בחוסר החלטיות האם להמשיך להיות ביחד או לא וכך הקשר נגרר ונמשך, לאחר תקופה מסויימת הצבתי לו אולטימטום חתונה אך גם זה לא עזר והוא נשאר במשפט הקבוע שלו "לא יודע", אני החלטתי בשיתוף איתו להפסיק את הגלולות ואם אכנס להריון אז אכנס, בהתחלה הוא נכנס מזה ללחץ והיינו במשבר אך לאחר מכן המשכנו לקיים יחסים בלי הגנה.לאחר חצי שנה בערך של ניסיונות נכנסתי להריון:לפני שידענו כי אני בהריון תכננו שאני אסע לחול לבד ושאחזור נחליט מה עושים, אך כמה ימים לפני שנסעתי גילינו שאני בהריון, היום חזרתי הביתה אחרי חופשה של שבועיים. אני ממש מבולבלת ושבורה, מצד אחד אני יודעת שמגיע לי מישהו יותר טוב שידע מה הוא רוצה מעצמו ופשוט יוביל אותי אך מצד שני כל חיי נפלתי על גברים שממש הזוגיות איתם הייתה לי קשה. וכיום אני איתו ואני בהריון ממנו, יש לו דפוס התנהגות שהוא פשוט לא יודע ולא מחליט כלוםם וכך יוצא שכל הקשר הוא נגרר אחרי, למרות שהוא מודע לזה ואני אומרת לו אז תחליט כדי לא להגרר אחרי והוא עדיין לא מחליט ולכן המצב נמשך כך.היום אני בהריון והוא כמובן עדיין לא יודע אם הוא רוצה את ההריון הזה או לא ולא יודע אם רוצה להתחתן או לא ולא יודע אם רוצה שאעשה הפלה אך ממשיך לקיים איתי חיים זוגיים: חיים יחד בבית, לא הכי מראה אכפתיות אבל מאמינה שכן יש לו אהבה כלפי.אני כבר ממש משתגעת, גם ההורמונים משפיעים עלי וגם חוסר ההחלטיות שלו....שאמרתי לו שיבוא איתו לבדיקות ההריון ושיקח חלק הוא ענה "טוב נראה" ואמרתי מה זה טוב נראה וכמובן כעסתי ורבתי איתו בזמן שהוא בעבודה.לצערי לא ניתן לחכות לו שהוא יחליט. ואני כן הייתי רוצה לעבוד על הזוגיות הזו ולחיות בחיי זוגיות נורמלים אך אני ממש לא יודעת איך להתמודד עם גבר כזה שכל הקשר הוא לא יודע מה הוא רוצה אך בכל זאמת ממשיך את הקשר.אני יודעת שלי יש חלק גדול בזה ונתתי לזה לקרות אבל היום אני בהריון ואני ממש חייבת להציל או לשפר או לעשות משהו כדי שנוכל לקיים חיי משפחה מאושרים ללא משפט שיוביל את החיים שלי "לא יודע". פשוט נמאס לי מזה.אבל זה המצב שנקלעתי אליואשמח אם תהיה לך עצה בשבילי עד כמה שהמצב מסובך.תודה רבה.תודה.פפפפFPPPשר הוא מתנהל בחוסר החלטיות האם להמשיך להיות ביחד או לא וכך הקשר נגרר ונמשך, לאחר תקופה מסויימת הצבתי לו אולטימטום חתונה אך גם זה לא עזר והוא נשאר במשפט הקבוע שלו "לא יודע", אני החלטתי בשיתוף איתו להפסיק את הגלולות ואם אכנס להריון אז אכנס, בהתחלה הוא נכנס מזה ללחץ והיינו במשבר אך לאחר מכן המשכנו לקיים יחסים בלי הגנה.לאחר חצי שנה בערך של ניסיונות נכנסתי להריון:לפני שידענו כי אני בהריון תכננו שאני אסע לחול לבד ושאחזור נחליט מה עושים, אך כמה ימים לפני שנסעתי גילינו שאני בהריון, היום חזרתי הביתה אחרי חופשה של שבועיים. אני ממש מבולבלת ושבורה, מצד אחד אני יודעת שמגיע לי מישהו יותר טוב שידע מה הוא רוצה מעצמו ופשוט יוביל אותי אך מצד שני כל חיי נפלתי על גברים שממש הזוגיות איתם הייתה לי קשה. וכיום אני איתו ואני בהריון ממנו, יש לו דפוס התנהגות שהוא פשוט לא יודע ולא מחליט כלוםם וכך יוצא שכל הקשר הוא נגרר אחרי, למרות שהוא מודע לזה ואני אומרת לו אז תחליט כדי לא להגרר אחרי והוא עדיין לא מחליט ולכן המצב נמשך כך.היום אני בהריון והוא כמובן עדיין לא יודע אם הוא רוצה את ההריון הזה או לא ולא יודע אם רוצה להתחתן או לא ולא יודע אם רוצה שאעשה הפלה אך ממשיך לקיים איתי חיים זוגיים: חיים יחד בבית, לא הכי מראה אכפתיות אבל מאמינה שכן יש לו אהבה כלפי.אני כבר ממש משתגעת, גם ההורמונים משפיעים עלי וגם חוסר ההחלטיות שלו....שאמרתי לו שיבוא איתו לבדיקות ההריון ושיקח חלק הוא ענה "טוב נראה" ואמרתי מה זה טוב נראה וכמובן כעסתי ורבתי איתו בזמן שהוא בעבודה.לצערי לא ניתן לחכות לו שהוא יחליט. ואני כן הייתי רוצה לעבוד על הזוגיות הזו ולחיות בחיי זוגיות נורמלים אך אני ממש לא יודעת איך להתמודד עם גבר כזה שכל הקשר הוא לא יודע מה הוא רוצה אך בכל זאמת ממשיך את הקשר.אני יודעת שלי יש חלק גדול בזה ונתתי לזה לקרות אבל היום אני בהריון ואני ממש חייבת להציל או לשפר או לעשות משהו כדי שנוכל לקיים חיי משפחה מאושרים ללא משפט שיוביל את החיים שלי "לא יודע". פשוט נמאס לי מזה.אבל זה המצב שנקלעתי אליואשמח אם תהיה לך עצה בשבילי עד כמה שהמצב מסובך.תודה.

פרח יקרה,
הטקסט שהכנסת לא לגמרי קריא, אבל אני חושב שראיתי את כולו בכל זאת.להבא, נסי לעשות משהו אחר כשאת מכניסה טקסט לשאלה. כנראה משהו בגזור-הדבק לא עבד כראוי.לשאלתך - את מבינה שהוא לא בדיוק רוצה להתחייב, לא לנישואים וכנראה גם לא לילד ול"משפחה". לפחות לא כלפייך. את מבינה שגם את לא התנהלת כראוי, אבל אני לא בטוח שאת יודעת במה.כפי שאני מבין זאת, עיקר הקושי שלך בהתנהלות הוא שאת יודעת שאת לא תקבלי את מה שאת רוצה ממנו, כי הוא אומר לך באופן ברור שהוא מתקשה להתחייב, ועדיין את חיה עם הציפיות שזה יקרה. יותר מזה, את גם פועלת כאילו הציפיות שלך הן אלו שאכן תתרחשנה בעתיד, למרות שהמציאות אומרת לך שזה לא יקרה. בדקי עם עצמך אם את יכולה להתחיל מכאן והלאה להתחיל לקבל החלטות מתוך הבנת מציאות אחרת, שבה הוא ימשיך שלא לתת לך תשובות, ושום דבר לא ישתנה. זו המציאות העצובה שאיתה התמודדת עד עכשיו, ושאיתה תצטרכי להמשיך ולהתמודד.האם גם במקרים אחרים, שבהם את לא יודעת מה יקרה בעתיד, את מנהלת את החלטותייך כאילו בכל זאת יתקיים מה שאת רוצה שיקרה? וכמה מתוך המקרים האלו שבהם פעלת כך, הצליחו?כפי שאת מכירה אותו, הוא לא יידע ולא יוכל לומר לך כלום, וכנראה המחוייבות שלו, אם תהיה, תהיה מינימלית. את לכן צריכה להחליט לפי מה שקרה בעבר, לא לפי הציפיות האופטימיות שלך. הכעס שלך עליו בעבר לא הועיל, וכנראה גם לא יועיל בעתיד, ולכן, גם אם הוא מובן, חבל על האנרגיות. פעלי לפי מה שאת רוצה שיקרה באופן עצמאי, בלעדיו, ואל תצאי מתוך הנחה שהוא יעזור לך. אם כן, זה יהיה בונוס. אל תבני על זה.