התאמה זוגית: מי כמוך יודע?

אורן שלום,אני ובן זוגי ביחד שנתיים וגרים יחדיו. הראש שלי מאז ומתמיד עבד על טיולים, הופעות ובילויים. בן הזוג שלי בהתחלה (חצי שנה ראשונה) ניסה לכבוש אותי בכל מאודו אז הוא הצטרף אליי לכל מקום, מהרגע שבו הוא "כבש " אותי אני הולכת לכל מקום לבד והוא לא רוצה להצטרף להופעות לצאת ולבלות...מעבר לכך הוא גם לא יוזם. המחשבה העתידית היא להתחתן ולהתמסד אך החשש הוא שאני כאדם שצריך כל הזמן לעשות דברים מעניינים, אישאר בגפי כי באיזשהו שלב (כבר עכשיו) החברות שלי צמודות לבני הזוג שלהן ואני נשארת ללא אופציות לצאת לבלות ...וזה לא שאני חושבת שבני זוג צריכים לבלות כל הזמן יחדיו אבל יש את עניין הפרופורציות והכל במידה...איך אני יכולה להביא ילדים עם אדם שהוא לא יהיה פרטנר במובן הזה (הרבה פעמים יש לו תגובות מאוד לא רגישות שנובעות כנראה מכך שהוא מגיע מבית לא רגיש במיוחד), אבל מה האופציות לעזוב בגיל 31 ולהתחיל לחפש אלטרנטיבות -בהתחלה הכל זוהר ואז מגלים את הפגמים ומה זה מבטיח לי בעצם? מצד שני מערכת זוגית ללא אפשרות של עשייה משותפת מרגישה לי משעממת..ובכלל אני לא מצפה כבר להיות איתו כי די משעמם לי......

הילי יקרה,
ישנם זוגות שכן מביאים ילדים גם כאשר אופי הבילויים שלהם שונה, והם מסתדרים. קל לנו יותר לעשות זאת כאשר אנחנו מצליחים לומר לעצמנו שיש אפשרויות זוגיות שונות, ולא חייבים זוגיות "סימביונטית", שבה עושים הכל ביחד. אבל, שמתי לב שלא הסברת ולו במילה מדוע את איתו בכל זאת, חוץ מהסיבה הראשונית שנראית, בעינייך לפחות, כאילו הוא הונה אותך להציג את עצמו כמישהו אחר. אבל מאז עבר זמן, את מכירה את הצרכים שלך, לפחות כפי שהם עכשיו וללא ילדים (וסדרי העדיפות שלך יכולים להשתנות לחלוטין לאחר הבאת ילדים – דברים כאלה קרו לא פעם), ואת מכירה אותו, ויתכן שאתם לא מתאימים. מי כמוך יודע?