התאהבות: האם אוהבים את מישהו או את מה שהוא אוהב?

דר' חסון שלום,יש לי חבר 3 שנים. כיום אני בת 28 והוא בן 31. אני בחורה מאד אנרגטית ופתוחה והוא סגור וביישן וחסר ביטחון.לקח לי המון זמן לנטוע בו בטחון לגביי (קרוב לשנה עד שהוא נפתח אליי).בהתחלה הייתי מאוהבת בו מאוד. עם הזמן, כעבור כשנה וחצי, בדיוק כשעברנו לגור יחדיו, התחלתי לגלות בו מאפיינים שלא כל כך מוצאים חן בעיניי בנוסף לכך שאין לנו כמעט תחומי עניין משותפים והתחלתי להבין את הבעייתיות בחיים איתו לאורך זמן. אך האמנתי שיהיה בסדר מכיוון שאנחנו אוהבים.מאחר ונטעתי בו כל כך הרבה חיות והוא נתלה בי באופן כמעט טוטאלי, גם הרגשתי אחריות רבה לא לנטוש אותו אלא כן לקבל את הפגמים שבו ולקבל אותו כבן זוגי לתמיד. חוץ מזה שאני מאד אוהבת אותו בגלל הרגישות שלו וטוב הלב.לאחר שנתיים, התחלתי להרגיש מחנק במערכת היחסים אך באותו הזמן נכנסתי למסגרת לימודים תובענית מאד ולא הייתה לי הזדמנות לבחון את העניין לעומק ולעשות החלטות.במהלך הלימודים אנו צריכים להגיש עבודות בזוגות. כבר בסמסטר הראשון נקשרתי לבחור מהכיתה שאנו בעלי אותו חזון, אותו חוש הומור אותם רעיונות וכו'. גם לו הייתה חברה אך בעיר אחרת.התאהבנו אחד בשני מאד. לקראת סוף השנה כבר לא עמדנו בזה וקיימנו קשר גופני ואנחנו עד היום בקשר הזה, מזה 3 חודשים. הוא נפרד מחברתו שבוע שעבר.כמובן שלא התוודתי על מעשיי בפני החבר הנוכחי מאחר ואני עברתי חוויה דומה בעבר וגילויי זה עלול ליצור נזק בלתי הפיך. אך החיים בשקר גובים ממני מחיר כבד מאד.המועקה קשה. רגשות האשם כבדים והדכאון משתלט.החופש מהלימודים התחיל לפני כחודשיים ואז התחלתי לדבר עם החבר הנוכחי על פרידה.מהיום שהתחלתי קשר גופני עם הבחור החדש, הייתי בקשר גופני פעמיים בלבד עם החבר הנוכחי. אין לי משיכה אליו וגם אינני יכולה מצפונית.בפעמים הראשונות שדיברתי על פרידה הוא נכנס לפאניקה ובכה ימים שלמים ורעד כל גופו במשך שעות. ואני רק חיבקתי אותו וליטפתי וניסיתי לעודד.נכנסתי לחרדה עמוקה ולהלם בגלל התגובה שלו. והתחלתי לסוג במחשבתי כיוון שהוא בחור מקסים וטוב לב ואוהב מאד. אני מאד אוהבת אותו והוא יחסר לי מאד בתור חבר לשיח ולמגורים יחדיו.הוא אומר שהוא מרגיש שאני מאד אוהבת אותו ורוצה לנחם אותו אבל כבר לא כבת זוג לחיים.התחלתי לחשוב שאולי ניתן יהיה לתקן את המצב.אך הבחור החדש לא מרפה ממחשבתי. והחבר מתעקש ללכת לייעוץ זוגי. הוא טוען שהוא אוהב אותי עם הפגמים שבי ואני לא מרגישה כך.אני מרגישה שאני לא מסוגלת לפגוע בו. הוא כל כך שברירי. אני מפחדת לקחת אחריות זו.שאלותיי הן:1. האם כדאי ללכת לייעוץ? אולי אשנה את דעתי והמשיכה תחזור?2. האם סביר שהמצב יחזור על עצמו בשנים הבאות?3. האם נכונה דעתי כי ההתאהבות הזו היא רק הסימפטום כיוון שהבעייה העיקרית הייתה קיימת בזוגיות לפני כן?4.האם לא כל הזוגות מגיעים לשלב שבו האהבה והמשיכה דועכים? ועל כן כדאי לבחור בן זוג שהוא אדם טוב מיסודו וכך לפחות אדע שלצידי אדם טוב אפילו שאין לי משיכה עזה אליו ואין לנו תחומי עניין משותפים?תודה רבה על עזרתך,

אלה,בדקי עם עצמך אם התאהבת בו, או שמא התאהבת במישהו שהוא אוהב אותך, משום שהוא אוהב אותך. יש לאהבה בנו, כשלעצמה, סקסאפיל חזק מאד. ואם במשך הזמן האהבה שלו בך הפכה מאהבה גרידא לתלות, אז את יכולה להבין את המהפך שחל בך, ואת הקושי שלך, בעיקר כאשר למדת גם את הדברים האחרים שבו, אלו שמצאו חן בעינייך, אבל גם אלו שלא כל כך.אם תחליטי, מתישהו, לעזוב אותו, לא תהיה לך ברירה אלא להכאיב לו. את לא יכולה להשאר איתו מרחמים, כי זה לא יחזיק מעמד. אם זה השיקול שלך, להשאר איתו מהסיבות האלו, זו אחריות גדולה מאד, שיהיה לך קשה מאד לעמוד בה. ולעזוב אותו מאוחר יותר, יהיה קשה יותר הן לך והן לו.לגבי שאלה 4 שלך, אנא ראי את תשובתי לשאלה שלפנייך.

דר' חסון יקר,
קראתי את תגובותייך הרבות ואני חושבת שהינך יחיד סגולה בזכות רצונך להעניק תשומת לב שכזו לבעיותיהם של אחרים ורצונך האמיתי לעזור.כל הכבוד!תבורך!ותודה רבה רבה על עצתך!אלה