השקעה זוגית: מעבר לאהבה

קצת רקע: אני וארוסי יוצאים 4 שנים ביחד. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה וכבר כשהיינו ביחד בשנה השנייה שלנו ידענו שנתחתן ונקים משפחה ביחד. בספטמבר הוא הציע לי נישואין וכמובן שהסכמתי. החלטנו שבגלל המצב הכלכלי שלנו נתחתן עוד שנתיים.
למרות שאנחנו מאוד דומים בכל מיני דברים (שאיפות לחיים, חינוך שאנחנו מאמינים בו וכו') יש דבר אחד דיי גדול עבורי שמאוד מפריע לי וזאת בעצם ההגדרה של כל אחד מאיתנו לאהבה. לפני כמה זמן היה לנו ריב דיי גדול על זה ואז קלטנו שפשוט יש לנו הגדרות שונות- מבחינתו אהבה מתבטאת בחיבוקים, בתשומת לב אחד לשנייה, בזמן משותף ביחד וכו'. אני גם מאוד אוהבת את הדברים האלה אבל מבחינתי אהבה מתבטאת בצורה של התחשבות ושל נתינה ללא הפסקה ולא חשיבה, לדוגמא אם אני נפגשת עם חברות שלי ובדרך עוברת בקניון אני ישר חושבת- מה לקנות לו כדי לשמח אותו, מבחינתי אני מראה לו את האהבה שלי דרך קניית מתנות כי ככה אני מראה לו שאני חושבת עליו, אפילו שנה שעברה קניתי לו מתנת יום הולדת חצי שנה לפני יום ההולדת שלו כי מצאתי מתנה שידעתי שהוא יאהב במחיר טוב (ב-500 ש"ח במקום 1000 ש"ח). כשדיברנו על זה הבנו שהשוני הזה נובע מהשוני במצב המשפחתי שלנו- לי מגיל קטן הראו משתנות מראות עד כמה מישהו אוהב אחד את השני, בזמן שלו עד היום המשפחה שלו בכלל לא קונה לו מתנות ליום ההולדת (שלא נדבר על כך שהם בכלל לא זוכרים את יום ההולדת שלו אבל זה כבר משהו אחר). הסברתי לו שמבחינתי מתנה מראה על חשיבה על הצד השני, גם כשהוא לא איתך ושאפילו ורד אחד יכולה להיות מתנה נהדרת כדי סתם לפנק. הוא הסכים איתי שפרחים הוא יכול לקנות מדיי פעם אבל מאז השיחה שלנו (שהייתה אולי לפני חודש) שום דבר לא השתנה וזה משהו שמפריע לי.
אני מרגישה שהוא מתקמצן עליי למרות שאנחנו כן יוצאים לסרטים ולמסעדות אבל כשהוא העלה את זה הסברתי לו שזה משהו בשביל שנינו ולא רק בשביל ושגם ככה אנחנו עושים תורות מי ישלם.
אפילו על טבעת האירוסין שלי, שלפי דעתי זה אחד התכשיטים הכי חשובים שגבר קונה לאישה, אני מרגישה שהוא התקמצן. אני יודעת שהמצב הכלכלי שלו לא משהו (סטודנט שלא עובד) ואני מרגישה רע שאני חושבת על זה אבל הייתי מעדיפה שלא יציע לי נישואים בכלל ויחסוך כסף לטבעת קצת יותר מרשימה. לא דיברתי איתו על זה כדי שלא יעלב.
אני באמת מרגישה רע שזה מה שאני חושבת אבל כמו שכבר אמרתי, ככה גידלו אותי והראו לי שככה מבטאים אהבה- בעזרת מתנות.
מה אני יכולה לעשות עם זה? הוא אמר שהוא ישתדל לחשוב על זה יותר אבל הוא כבר אמר לי שאפילו ליום ההולדת שלי הוא לא יודע מה לקנות והרגשתי וגם אמרתי לו שאולי הוא לא מכיר אותי מספיק טוב, הרי במשך כל השנה אני מדברת על כל מיני דברים שאני צריכה ואם הוא באמת היה מקשיב לי הוא היה יודע מה לקנות, בדיוק כמו שאני כבר יודעת מה לקנות ליום הולדת שלו. איך שני אנשים עם הגדרות שונות כאלו יכולים לסדר את העניין הזה? אני לא מסוגלת פשוט להפסיק לקנות לו מתנות כי זה משהו חשוב בשבילי, זה לא רק חומרי אלא ממש מבחינתי מבטא אהבה.

בת24 יקרה,
אהבה זה רגש, וכל אחד מרגיש אותו בדרכו, ובעוצמות שלו. אבל את לא מדברת על אהבה, אלא על השקעה זוגית ועל נתינה זוגית. זה מתחבר אמנם לאהבה, אבל כפי שכתבת - לא רק לאהבה, אלא גם להרגלים של נתינה, ולקשר שקיים או לא קיים בין נתינה "מיוחדת", שאת מודדת הרבה יותר ממנו במימדים של כסף, לבין הרגש עצמו, של אהבה. אצלו ההרגלים בעניין הזה שונים, כי הוא גדל אחרת, וכי המשפחה שלו, אולי כי היה לה פחות, מדדה אהבה אחרת. האם היית שמחה יותר לו היה מגלף טבעת בעץ במו ידיו? - אני לא בטוח. היו נשים שהיו שמחות יותר בזה מאשר בטבעת יהלומים יקרה. או בפרח כל יום, מאשר בנסיעה לחו"ל כל שלושה חודשים. את בעיקר אומרת שאתם שונים בפילוסופיית החיים שלכם, יותר מאשר באהבה.מצד שני, את גם לא רק מרגישה הבדל בפילוסופיית החיים הקשורה למידת ההשקעה הכספית ביניכם, את מרגישה גם הבדל בזמן שאת מקדישה במחשבה על קניית מתנה מתאימה. אולי כי כך התרגלת וכך הרגילו אותך מהבית. ואולי כי את רוצה ללמד אותו איך הוא אמור לנהוג. את הקשר בין ההשקעה החומרית לבין האהבה שאת רואה (המשפט האחרון שלך), הוא לא בהכרח רואה, אולי כי חונך אחרת, ואולי כי גדל עם המחשבה שיש לחסוך לעתיד יותר מכפי שאת גדלת, בין אם כי היה לו פחות, ובין אם כי הוריו דואגים יותר לעתיד מאשר הורייך. משהו מתוך האפשרויות הללו נכון.

השאלה היא מה בעצם אפשר לעשות? הרי אין פה צודק או לא צודק, כל אחד מבטא בצורה שנה.. מצד אחד אני לא רוצה להציק לו, מצד שני גם לא מגיע להרגיש שהוא לא משקיע בי..

בת24 יקרה,
מצד אחד אתם דוחים את החתונה (את החתונה!) כי המצב הכלכלי שלכם לא משהו, ומצד שני, את רוצה שהוא ישקיע באופן משמעותי יותר במתנות בעלות ערך כלכלי. משהו שם לא מסתדר לי, כי יש כאן משהו שנראה כמו סולם ערכים לא ברור - את גם רוצה שיהיה לכם כסף לעתיד, ולחתונה, וגם רוצה שהוא יוציא הרבה עכשיו, כי זה נותן לך להרגיש טוב, וכאילו בלי זה אין אהבה.האם הוא באמת לא נותן לך? האם את לא מרגישה ממנו אהבה? האם את לא מקבלת ממנו דברים בעלי ערך (ואת יכולה לתת לשאלה הזו פרשנות באיזה אופן שאת רוצה)? - כי אם כל זה נכון לחלוטין, אז למה את איתו?

כמובן שהוא נותן לי ערך, אני מרגישה את האהבה שלו בדיבור, בחיבוקים וכו' אבל כמו שאמרתי, אני רגילה לקבל אהבה בצורה חומרית יותר עד כמה שזה לא נשמע טוב.. גם אם יצא החוצה לחצר ויקטוף לי פרח מבחינתי זה אחד הדברים שמראים לי אהבה, הוא לא חייב להוציא אלפי שקלים..

בת24 יקרה,
אני שומע אותך מדברת בשני קולות. הקול האחד, הוא הקול של הצד הרגשי, שאומר לך שאת רוצה שיעתיר עליך מתנות יקרות. כתבת: "אבל הייתי מעדיפה שלא יציע לי נישואים בכלל ויחסוך כסף לטבעת קצת יותר מרשימה."והקול השני שלך,שאני חושב שדווקא הוא הקול הרציונאלי שלך, אומר: אני רק רוצה שאדע שהוא שם לב אלי, ואפילו דבר פשוט הוא טוב.ואפילו במשפט האחרון שלך, שני הקולות נשמעים גם יחד: "גם אם יצא לחצר ויקטוף לי פרח מבחינתי זה אחד הדברים שמראים לי אהבה" שזה הפן האחד, שאת רוצה להתחבר אליו, הרציונאלי שלך, אבל המשכו אומר "הוא לא חייב להוציא אלפי שקלים...". ועצם העובדה שהזכרת במשפט הזהאלפישקלים, ולא עשרות, למשל, מצביעה אני חושב על הפן האחר, שהוא קיים אצלך, ודווקא הוא הפן הרגשי, שאם את לא מקבלת הכי הכי, את מרגישה רע.שקלי היטב את שתי הפנים הללו שלך, ומה בדיוק את רוצה. ואחרי שתחליטי, יהיה לך קל יותר להעביר את המסר המדוייק אל בן הזוג שלך. כשאת מדברת בשני קולות, פעם בקול הזה ופעם בקול האחר, הוא עלול שלא להבין מה את באמת רוצה - כולל את העניין שאת רוצה ממנו תשומת לב, גם אם הוא קיים בכל אחד מהקולות האלה, כי האלמנט הזה עלול להיות חבוי מדי בעיניו כשהוא מנסה לעשות סדר בין הקולות האחרים.

(הודעה ללא תוכן)