השפעה על בן הזוג: ניתוח תגובות

שלום,
ברצוני לשתף אתכם. אני כבר 4 שנים בזוגיות שעברה משברים.. התחיל בצורה מדהימה, הייתי בטוחה למשך זמן רב שהוא האחד....עברנו לגור יחד לפני שנתיים, וכך נוצרו עוד ועוד מריבות.... הוא הרבה פעמים צועק עליי למרות שאני מבקשת שיפסיק והוא יודע שזה מפריע לי, לעיתים, הוא מדבר אליי באופן לא יפה כמו למשל, "שקט שתקי לא רוצה לשמוע אותך" . חשוב לציין שאני לא האישה "המושלמת", יש לי בעיות נפשיות, אני לא מבשלת כפי שהוא רוצה ועוד. אבל חוץ מזה אני חושבת שאני בסדר. אני שומרת על ניקיון וסדר בבית (גם הוא ....) אבל אני לא אוהבת לבשל.. הרבה פעמים אמרתי לו שאם זה מפריע לו אז שיבשל הוא בעצמו או שנקנה אוכל מוכן .. הוא מצידו ממש מתעצבן על כך. אני משאירה לכלוך על השיש פעם ב.. גם ממש מתעצבן... משתדלת שלא יקרה . חשוב לציין שהוא גם בא לקראתי בהרבה דברים שלא היו מקובלים עליו בהתחלה...אתמול היה הפיצוץ הגדול...כל השנים הללו הוא לא רצה לדעת עם כמה גברים שכבתי. אני הראשונה שלו, ואני שכבתי עם 12 גברים (גילי 28, הוא 30.)בקיצור, אתמול עשינו קצת צחוקים והאווירה בבית הייתה ממש טובה, עד שעבדתי עליו ואמרתי לו "אתה יודע, שכבתי עם 23 גברים..." הוא ממש היה בהלם ושאל אותי באמת?? הוא לא האמין... אני המשכתי בסיפור ואז אמרתי לו "למה זה מפריע לך? מה הבעיה אני איתך עכשיו מה זה משנה בכלל?" (חשוב לציין שהוא די הרבה עובד עליי ורציתי אולי באיזשהו מקום "להחזיר לו"... ועל הדרך לגלות עוד כמה דברים... )אח"כ ניסיתי לחבק אותו כשהיה על המיטה, הוא לא רצה וצעק עליי להפסיק ואז דחף אותי על הרצפה, נפלתי על הראש ועל הגב (לא בצורה חזקה כלכך..) והתחלתי לבכות. הלכתי לשירותים וחזרתי. סיפרתי לו את האמת. "האמת היא.. ששכבתי עם 12 גברים, רק רציתי לראות איך תגיב ואם זה מפריע לך אתה מוזמן ללכת. מצידי אנחנו נפרדנו.." ואז הוא התחיל לצעוק ולהשתולל "זונה את זונה מטומטמת דפוקה חולת נפש" אמרתי לו כן אני זונה?? אמר לי כן את זונה וזה כלכך השפיל אותי בכיתי.. יצאתי מהבית והוא אמר לי שאם אני יוצאת אני לא אראה אותו לעולם......אמרתי לו שלא אכפת לי וקיללתי גם. נסעתי באוטו והלכתי לישון ליד הים בתוך האוטו. הוא התקשר על הזמן ולבסוף עניתי, אמר לי לחזור הביתה ושהוא ייסע מחר לביתו. בסוף השתכנעתיהגיע הבוקר, אנחנו ישנו ביחד הוא כרגע ישן ואני כותבת לכם...אולי לא התחשבתי ברגשותיו שלא רצה לדעת עם כמה גברים שכבתי במהלך חיי, אבל זה מאוד מפריע לי שלגבר שלי בכלל אכפת מזה. כאילו מה זה משנה? לא מבינה, זה אומר שאני לא אוהבת אותו? שלא טוב לי איתו? רציתי לראות את תגובתו והדברים התגלגלו... ולמה הוא הגיב כפי שהוא הגיב? זה בסדר? (אגב, אני לא אוהבת יחסי מין תמיד זה בא מימנו וכך זה היה תמיד ועם כל גבר בחיי - אמרתי לו את זה גם שידע את זה שזה לא קשור אליו ושאני אוהבת אותו הכי שיש והוא הכי יפה בעיניי. -בתקופה האחרונה שוכבים פעם בחודש וחצי בערך..מה עליי לעשות? אמרתי לו אתמול שאני חוזרת הביתה בתנאי שהוא חוזר על הבוקר לביתו, זה לא קרה הוא עדיין ישן..הצעתי בעבר שנלך לטיפול זוגי אך הוא לא בעניין...אשמח לעצותיכם.תודה

לילה יקרה,
עושה רושם שמבלי להעריך נכון את מידת ההשפעה עליו, ניגנת על המקום הרגיש הזה שלו, ובעוצמה. אני לא חושב שבמקרה נקבת בהתחלה במספר גבוה בהרבה מהמספר האמיתי. הרי ידעת שהנושא הזה הוא בעייתי בשבילו, ידעת שהוא לא רוצה לדעת, ונראה שרצית להגזים, אולי כי חשבת שאם תתחילי להפחיד אותו במשהו לא אמיתי, ומוגזם, אולי יהיה לו קל יותר לקבל את האמת. אני מניח שהרגשת שאת צריכה לומר אותה, אולי כדי להרגיש בטוחה יותר לקראת העתיד, כדי שלא תצוץ אי שם בעתיד, ותערער את הקשר שלך איתו, לאחר השקעה הרבה יותר גדולה של שניכם בזוגיות. יתכן גם שאמרת לעצמך שאת מכירה את עצמך, ושלא תוכלי לשמור על זה כסוד לנצח, אז מוטב להתחיל עכשיו. יתכן כי את חוששת מכך שהוא ילחץ עליך בעתיד לדעת. כך או כך, 'מוטב שזה יעלה עכשיו'.העניין הוא שהאופן שבו עשית זאת לא הוכיח את עצמו. בעיניו – כנראה שזה היה נראה כאליו שאת מוכנה לפגוע בו, ולקלקל לו את הקשר. לא שבאמת התכוונת לזה, אבל אני מניח שזה מה שהוא מרגיש. הרי הוא אמר לך "אני מעדיף לא לדעת", ואת חוששת מזה שלא תהיי מסוגלת שלא לומר את זה מתישהו, או שהוא לא יהיה מסוגל שלא לשאול בעתיד.ואולי (ואני קורא את סוף מכתבך) – את פשוט רוצה בן זוג מושלם יותר, כזה שלא אכפת לו, ואז – או שאת מתקוממת כנגד זה שהוא לא מתאים לך עוד יותר מכפי שהוא, או שאת מנסה 'לחנך' או 'לתקן' אותו, וזו התוצאה. גילית שאת לא מצליחה לעשות את זה, בודאי שלא בדרך הזו, חשפת את החולשה שלו, ואולי גם גילית לעצמך ולו את הקושי שלך – לקבל אותו כפי שהוא.האם יתרונותיו עולים על חסרונותיו? אם לא, בעינייך, תסיקי את המסקנות. אם כן, אולי צריך שתכבדי את חסרונותיו, ולא תלחצי עליהם – כי אז הוא מרגיש שאת לא מעריכה אותו, לא מכבדת את הפגיעות שלו, ומוכנה לפגוע בו. יחסים שבהם בני זוג מוכנים לפגוע זה בחולשויות של זה הם בסיס למאבקי כוח ושליטה לא בריאים, כאשר השאלה מי צודק יותר ומי טועה יותר הופכים להיות מוקד לויכוחים אינסופיים שקשה להתגבר עליהם.אני בכוונה לא נכנס לשאלה למה הוא כזה. ברור שזה נוגע במשהו משמעותי מבחינתו, והסיבות יכולות להיות שונות. אבל אתם 4 שנים ביחד, ואת מכירה אותו היטב. אני מניח שהנושא הזה הוא שולי במערכת היחסים ביניכם. אני לא יודע עד כמה הוא על השולחן. אם הוא עולה שוב ושוב, הרי זה כנראה מצידך, כי הוא לא רוצה לדבר על זה, ואולי כי את רואה בזה חולשה שלו, כחלק ממאבקי כוח אחרים. אני מבין שיש דברים או עוצמות שהוא מתקשה לשמוע, ואומר לך את זה, וצועק כשזה לא עובד לו אחרת. כך שזה לא רק הנושא הזה.הבעיה המרכזית של זוגיות עם בעיות, היא בעייה של תקשורת זוגית. אני כן חושב שטיפול זוגי שיעסוק בזה יכול לעזור לכם. בכל מקרה, שניכם רגישים, כל אחד בדרכו, והתקשורת הזוגיות אמורה להתחשב בזה. יתכן שחסרים לשניכם כלים כדי להיות מסוגלים לומר את מה שאתם רוצים, אבל אחרת.

תודה רבה על תשובתך הכנה, המלאה והכל-כך מעניינת....גרמת לי למחשבות רבות ולמודעות...

שעשיתי את עבודתי...