השלמת פרידה רגשית ושיקום

אז ככה.. הייתי עם מישהו שנה וחודשיים, מישהו שאהבתי אותו והוא אהב אותי... הוא נתן לי הרבה חום ואהבה- דרך החושים הרגשתי את זה. רבנו הרבה, לאחר 5 דקות הוא תמיד ניגש אליי והשלמנו, או התקשר... אך המערכת יחסים היתה כבדה לי- הבן אדם בגדול לא התאים. סיחלית חשבנו דברים שונה, הבננו, ראינו... אני הבנתי שזה הבן אדם- אין מה לעשות או שאני מקבלת אותו או שלא (אי אפשר לשנות בן אדם, אפשר לשנות סיטואציות מצבים לדבר...) הוא כל הזמן ניסה לשנות אותי, בטינות בריבים בחוסר הבנות... בקיצור החלטתי שהבן אדם לא מתאים לי. למרות שריגשית- במה ש"בא מהבטן" היינו אותו אחד.. אבל על זה אי אפשר לבנות חיים שלמים ומשפחה. עזבתי אותו.. (בהפעם השלישית אגב.. לאחר 2 ניסיונות כושלים שנשברתי ולא יכולתי .. מפחדים מסויימים אולי) הוא לקח את זה קשה.. התקשר בפעם אחר פעם כ 50 פעמים ברציפות, בא אלי יום אחד בהפתעה.. והכל מנסיונות להחזיר. ואני הייתי מוטשת, כמו בזמן היחסים כך גם מזה. הוא ראה רק "הוא" עצמו: "הוא" הבין.. "הוא" רוצה.. הוא הוא והוא... ואני כמה פעמים שלא ניסיתי להגיד שאני לא יכולה, זה לא נקלט. בגלל זה גם אני לקחתי את זה קשה- היה לי קשה כי הרגשתי שהוא סבל.. ידעתי שאצלו זו מן אובססיה (גם אני עברתי דבר כזה פעם- ויודעת עד כמה צלקתי זה יכול להפוך..) לאחר כל שיחה נוספת איתו לקח לי יומיים להרגע..תוך כדי כך הכרתי אדם אחר, גבר שכרגע אני יוצאת איתו- וטוב לי. מעניין לי, נעים לי, היחס שלו הולם- הוא מהלל אותי...עוזר, פה כאן ועכשיו. ואני יודעת שזה הבן אדם הנכון והטוב... אבל עבר מעט זמן וקשה לי... אני בן אדם שמאוד נקשר.. וכנראה שנקשרתי להוא גופנית.. קשה לי, אני עם הראש פה והנפש במקרים מסויימים מרגישה נקשרת, טוב לי... אבל גופנית אני עדיין עם ההוא.. קשה לי.. אני עדיין נזכרת בו (קשה לי בפרידות מסויימות כך או אחרת) אני יודעת שעבר ממש מעט זמן (לפני פחות מחודש נפרדתי- לפני פחות משבוע הוא החזיר לי את הדברים- אז היתה השיחה האחרונה.. במשך שבועיים לפני זה הוא שחק אותי עם הנסיונות שלו) וגם פחות מחודש אני יוצאת עם החדש... טוב לי ורע לי לפעמיםן... רע לי כשאני נזכרת- טוב לי כשאני עם הבחוד החדש כאן ועכשיו... (מן הסתם אף אחד מהם לא יודע מהשני) אני מבקשת חיזוק, כמה זמן יעבור, כמה זמן צריך לעבור כדי להתנתק...חשוב לציין גם שהחבור החדש גם מסתכל עליי "מלמטה למעלה" ולכן גם ההתנהגויות שלו מדי פעם אינפנטיליות שזה מעצבן אותי לפעמים ממש (אמרתי לו על כך- כמה שיכולתי חיזקתי, נתתי לו להרגיש בטחון- אני לא בחורה נצלנית, אני בחיים לא אנצל בן אדם שהוא עם לב טוב, ולא אשתמש בחולשה שלו. אני אחזק אותו ואתן לו להרגיש גבר על ידי חיזוקים והתנהגויות נוספות מסוגים שונים. אבל אני לא יכולה קשה לי עם המעבר...אני לא יכולה להתגבר על עצמי בכל מצב ובכל רגע... אני יודעת שצריך זמן... מה לעשות? היום בבוקר למשל היה סקס- אחרי שאתמול הוא קצת עיצבן אותי- נזכרתי באקס, ובכיתי בזמן הסקס (הוא לא ראה..) ולא רוצה לשתף אותו- לא רוצה להגיד לו שום מילה, זה לא ענינו וגם לא מגיע לו... כמה זמן צריך לעבור??????

נ.ב. אני בת 27 והוא בן 30..

ענבל יקרה,
את צודקת. כלומר, עוד לא השלמת את הפרידה הרגשית (כן, הפיזית כלולה בזה) מהאקס שלך. זה לוקח זמן. אבל מצד שני את גם עושה את הדבר הנכון. אם את שלמה עם הפרידה הזו, את מנסה לבנות את עצמך רגשית מחדש. אך טבעי שאת עדיין לא מוכנה רגשית לבן זוג חדש, וזה הבלבול שנוצר לך עכשיו, אבל זה יגיע. אם לא עם בן הזוג הזה – בנתון שתהיי מוכנה לבחון זאת עם יותר סבלנות ויותר זמן – אז עם בן זוג אחר. אבל מה שאת עושה עכשיו הוא חלק מתהליך השיקום שאת צריכה לעשות. יתכן שהיית צריכה להתחיל בזה קצת יותר מאוחר, לאחר תקופת לבד ארוכה יותר, ויתכן שלא. אצל כל אחד זה אחרת, ותלוי, בין היתר, ביכולת להישאר לבד לתקופה מסויימת, מתוך רצון.