השלמת פרידה: איך לסגור מעגל

נפרדנו אחרי חצי שנה באהבה ענקית, בגלל נסיבות לא תלויות שכנראה לא ישתנו.אני לא מבינה בכלל למה זוגות שאוהבים כל כך צריכים להיפרד?? לא אמרו לכולנו שאהבה מנצחת?? באיזה עולם נחיה אם לא?..בקיצור, אני לא מצליחה להתמודד. במשך היום עוד בסדר, אני מעסיקה את עצמי בעבודה, בלימודים... אבל רק מגיעות שעות הערב... הבית כמו מקיא אותי מתוכו... ולקום בבוקר בלי לראות אותו שוכב לידי...אני משתדלת להתיש את עצמי במשך שעות היום ולהגיע ישר בשביל לישון, אבל כמה זמן זה יעבוד ככה? ניסיון החיים לימד אותי איך להתמודד עם מצבים כאלה. לרוב ניתוק הקשר הוא הפתרון הקל לי ביותר. אבל איתו זה שונה, זה קשר בעוצמה אחרת, אהבה חזקה יותר, והכי גרוע - כשאנחנו לא מדברים אז לו זה קשה, ואז גם לי נהיה עצוב... וגם כמה זמן בכלל אני יכולה לא לראות אותו???אתמול נשברנו ונפגשנו. נשארנו יחד עד הבוקר והרגשתי איך אני חוזרת אחורה.ומה אם אני לא אשכח אותו לעולם, כמו את האהבה הראשונה שלי? לא יהיה לי מקום בלב לאף אחד אחר, ואני בת 26 והרבה זמן להתמהמה אין לי...יש למישהו טכניקות לשיפור מצב הרוח???אחת.

הייתי רוצה להגיד לך שהעולם מושלם. הייתי גם רוצה להגיד לך שאת לא צריכה לוותר על האהבה שלך, לא משנה מה יהיה המחיר....אבל החיים לימדו אותי (ואני רק בת 21) שאהבה באה וכשהיא הולכת, היא רק מפנה מקום לאהבה אחרת.גם אני אהבתי מישהו אהבה גדולה במשך חצי שנה. הכל היה מושלם (או כך חשבתי...). הוא כל כך אהב אותי שהוא עזב את חברה שלו מזה שנה וחצי בשבילי. אוי, התמימות, התמימות....אם את באמת רוצה עצה, מה שאני הייתי עושה (ועשיתי) זה לנתק איתו את הקשר לגמרי. הרי שום תועלת לא תצמח לך מהפגישות איתו חוץ מגעגוע, בלבול וחזרה לעבר.אני יודעת שיותר קל לדבר מאשר לעשות, אבל אני מבטיחה לך שהזמן ירפא גם את הפצע הזה...תזכרי- מה שהגולם מכנה קץ עולם- נקרא בעצם פרפר

אם ננתק את הקשר לגמרי אז לו יהיה קשה, ואני לא רוצה שהוא יסבול בגללי....וחוצמיזה, שכבר הייתה לי פעם אהבה, שאומנם זו לא משתווה אליה בחצי, אבל גם על אהבתי הראשונה אני עדיין חושבת... 8 שנים אחרי...זו הפעם הראשונה בחיי שאני בוכה על מישהו, לא כי הוא זרק אותי ונעלבתי ממנו או נפגע לי האגו, או כי אני חושבת שאני לא אתחתן לעולם ולא אוכל לאהוב לעולם,אלא פשוט כי אני מתגעגעת.... כל כך.

שלא אמרתי, זה תודה רבה על ההתייחסות...אני בגילך לא חשבתי כך. יפה.:)

אני לא ממש יודעת מה היו נסיבות הפרידה ביניכם, ואני יכולה להגיד לך בוודאות שאת לא תשכחי אותו. את גם לא תשכחי את האהבה הקודמת שלך. אלה אנשים שנכנסו לך ללב והשאירו מעצמם משהו שם.יש איזה שיר חדש של איה כורם (ככה נדמה לי שקוראים לה), והוא נקרא קיץ. מיותר לציין שזה שיר אהבה... אבל שורה אחת ממנו כבשה אותי- "אהובי הבורח, אתה וודאי הרי יודע, אני אוהבת אותך, אבל גם את עצמי...". את לא רוצה לפגוע בו, את לא רוצה שיכאב לו, וזה כל כך מובן, כי באהבה לא חושבים על עצמנו, אלא על מושא האהבה שלנו... אבל את צריכה לזכור תמיד שגם את עצמך את אוהבת והנפש שלך גם לא רוצה שיכאב לה...הקשר ביניכם לא בריא לשניכם (ושוב, לא בגלל שאני יודעת מה קרה ביניכם, פשוט בגלל שנפרדתם) ואת תעשי טוב לשניכם אם תנתקי. יש איזה משפט שאומר שאם אתה אוהב מישהו- תשחרר אותו. אם הוא חוזר אליך- סימן שנועדתם להיות יחד, ואם לא- סימן שלא הייתם צריכים להיות יחד מההתחלה...אולי העובדה שאת בת 26, ומנסיון- בגיל הזה לוחצים על חתונה ומתחילים לשאול שאלות, היא זו שמלחיצה אותך. אני חייבת להגיד לך-תעשי רק מה שטוב לך.כי בסופו של יום, הבן אדם האחרון שאת נותנת לו דין וחשבון- זו את.אני מקווה שאני עוזרת... :-)

אחת יקרה,
כל עוד לא תשלימי עם הפרידה, לא תוכלי להפרד. פגישות חוזרות ונשנות לא עוזרות לך להשלים איתה. התחושה שלא תהיה לך אהבה כזו שוב, לא עוזרת לך להשלים איתה. את צריכה לסגור את הסיפורלגמרי, למרות הכאב שלך, ולמרות הכאב שלו, ולהתחיל לתכנן את החיים שלך מחדש, יציאות מחדש, ומאוחר יותר אהבה מחדש, ונישואים וילדים. להכין תוכנית חומש להחלמה. אני חושש שבלי זה, תישארי במקום עודהרבהזמן.