הריון רגשי: התמודדות והחלטות

ד"ר אורן חסון שלום רב.אני בת 28 נשואה שנתיים וביחד עם בעלי כבר 5 שנים.תמיד היו לנו מריבותעוד לפני שהתחתנו אך האהבה הייתה תמיד ועודנה.מה שקורה עכשיו הוא שהמצב שלנו לא טוב מיכוון שאין לי אמון בו מבחינה כלכלית .קנינו בית שרשום על שמו בהתחלה לא הסכמתי אך בשך הזמן לא הייתה לי ברירה ובסוף הסכמתי עקב התערבות של אביו בקניה .המצב הוא כזה שאני יודעת שהבית שייך גם לי אך אני לא מרגישה שייכת ובנוסף בעבות הכל לא הסכמתי בהתחלה לצרף חשבונות עד עכשיו שהחלטנו שכן,אך יש לי סכום כסף בחשבון שחסכתי וקשה לי או יותר נכון אני פוחדת לצרף. חשוב לציין שבמהלך כל החמש שנים ביחד הוא לא החסיר ממני כלום ולהפך הוא הנכון . כל זה יצר המון מתחים במיוחד ממני שגברו ויצרו מריבות גדולות עד שהחלטנו להתגרש וקבענו יום ללכת לרבנות רק מה שיומיים לפני הרבנות גיליתי שאני בהריון! לא ידעתי מה לעשות נכנסתי ללחץ ופחדתי לספר לו כי ידעתי מה תיהיה התשובה שלו תעשי הפלה ! לבסוף סיפרתי לו וכמו שתיארתי הוא רצה שאני אעשה הפלה.(כל פעם שאנחנו בסדר הוא רוצה ילד)אמרתי לא שאני לא עושה הפלה מצידי לגדל אותו לבד בסופו של דבר הוא התחיל לקבל את העובדה הזאת אך כל פעם שאנחנו מדברים על כסף עוד פעם פיצוץ והוא רוצה להתגרש ולעשות הפלה .ד"ר מה אעשה האם לעשות הפלה? ואם לא אז איך אני מתחילה להאמין יותר בו מבחינה כלכלית?

מור יקרה,
את עומדת להביא ילד לעולם רגשי מפורר ועצבני. אני לא יודע באיזה חודש את, ואני מניח שאם את שוקלת הפלה, אז את רק בתחילת ההריון. אני לא יכול להמליץ לך על הפלה, ובודאי שלא ביעוץ רגעי בפורום. בכל מקרה, זו צריכה להיות החלטה שלך. את אכן צריכה להיות מוכנה לכך שאם את נשארת עם ההריון, יתכן מאד שתגדלי ילד עם אבא בנפרד. כלומר, אל תביאי ילד כדי שתישארו ביחד, וגם אל תסמכי על כך שהילד יחזיק אתכם לאורך זמן. היי מוכנה לכך שזה לא יקרה. בכל מקרה, בין אם ביחד ובין אם בנפרד, הביני שאת ובן זוגך תישארו בקשר לכל החיים, דרך הילד. בטוב וברע. וענייני הכספים וחוסר האמון ביניכם גם הם יישארו, כי עדיין יהיה לכם עניין כלכלי משותף, בנוסף לכל העניינים ההוריים המשותפים האחרים.מה שאומר שכך או כך חשוב שתסדירו את היחסים ביניכם. אם את רוצה בכל מקרה להשאיר את הילד, ומוכנה גם לאפשרות של גידולו בנפרד, כדאי שתנצלי את העובדה שאתם נשואים, ותלכו לייעוץ זוגי עכשיו. אם תצליחו להסדיר את העניינים ביניכם, והאהבה תתגבר על הקשיים, מה טוב. ואם לא, גם אז יש סיכוי שהפרידה ביניכם תהיה מכובדת יותר, והסדרי החיים בהמשך יהיו תקינים יותר. כך או כך, למען הילד או הילדה אין חשוב מזה.