הצפה רגשית בקשר: מה לעשות?

שלום
ד"ר חסון.אני נמצאת במערכת יחסים עם גבר במשך חודשיים.שנינו בני 20.אני הבחורה הראשונה איתה הוא חווה מערכת יחסים ובכלל לא היו לא ידידות לפניי.מצד אחד הוא מראה לי שהוא מאוד מאוד אוהב אותי ואני כל עולמו שזה כיף מאוד ,אבל האם זה אמיתי? כבר כשהיינו במערכת יחסים של שלושה שבועות הוא אמר לי שאני כל החיים שלו ועד שהגעתי הוא היה מסכן וחשב להתאבד ולהוריד את הכיפה (הוא דתי) והוא כל הזמן אמר לי "אל תעזבי אותי" ודברים מהסוג הזה. אני מרגישה שאני מין קרש הצלה שנשלח לו ולא בת זוגו.הוא גם מתייחס אליי ככה.תמיד מחבק אותי חזק מדי,כאילו נאחז בי. אני רק אומרת לו שכואבת לי קצת הבטן לדוגמא אז הוא לוקח מונית ישירה עד אליי ועושה הכל בשבילי על מנת שלא אעזוב אותו.גם אם מתעוררים אצלנו וויכוחים בנוגע לדת (אני חוזרת בשאלה) הוא ישר אומר שיילך אחריי לכל מקום שאלך ולא מביע דיעה..גם זה..כדי שלא אעזוב אותו. לא נוח לי במצב הזה וכמה שלא דברתי איתו שיגיד את דעתו,שיתבטא,שלא יעשה בשבילי יותר מדי,שאני מעריכה אותו כפי שהוא ואני לא צריכה שהוא יהיה ה"עבד" שלי כי אני לא אעזוב אותו הוא לא מפסיק ולא מבין את הנקודה. אני פוחדת שזה דבר שלא יעבור ושזה חלק מהאופי שלו.כשפגשתי את ההורים שלו ראיתי שהם כל הזמן רבים.אבא שלו איש קשה ואנטיפט ובן זוגי גם סיפר לי שפעם אביו התנהג בצורה אלימה כלפי אימו ושבר עליו צלחת אך במזל זה לא פגע בה ואמו צעקנית ולא אינטלגנטית במיוחד,הם כל הזמן רבים.אני חוששת שהריצוי שלו כלפיי נובע משם,מהפחד להגיע למצב של ריבים תמידיים.בנוסף,הוא נורא מכבד אותם וישר כשהם מבקשים משהו הוא רץ לעשות שזה מצד אחד דבר מקסים אך מצד שני אני פוחדת שהריצוי זה דבר שתבוע באישיותו ולא ישתנה ואני לנצח ארגיש מין מלכה נערצת ולא בת זוג . בנוסף יש לו לפעמים התנהגות ששמעתי בעבר שמזוהה עם גברים מכים..לדוגמא באיזשהו שלב שהיינו אמורים ללכת כל אחד לדרכו ואני משכתי את הרגע הוא אמר לי :"נו כבר מטומטמת!" בצחוק.אבל זה עדיין ניבול פה. או כשהיינו צריכים לצאת ושוב נמרחתי ומשכתי את הזמן הוא לא הפסיק לנשק אותי למרות שאמרתי לו "די" כמה וכמה פעמים והוא רק חיבק ונישק ואח"כ אמר במין הומור :"נו אישה,בואי" וצחק. או שלמשל בפעם האחרונה שהתראינו הוא אמר לי :"השבת הזאת בשבילי תשמרי שבת,אל תגעי בפלאפון,כל פעם שאת רוצה לגעת בו תזכרי בי ושבקשתי ממך ואל תעשי את זה" וזאת לאחר שדברנו כמה וכמה פעמים שאני לא הולכת לכיוון הדתי ושזו לא הדרך שאני רוצה בה ואז הוא אמר :"בסדר,בסדר" בלי באמת להקשיב לי וביקש את הבקשה. לאחר שהוא ביקש אמרתי לו שאני לא אעשה את זה בשבילו וזה דבר שאמור לנבוע ממני וחוץ מזה הוא אמר שזה לא מפריע לו ואז הוא אמר "מצטער מצטער,סליחה שאכזבתי אותך" ולא הפסיק להצטער במשך שעה כל הדרך הביתה. בנוסף הוא רוצה להיות איתי כ-ל יום כ-ל היום..כשאני עם חברות,כשאני בבית לומדת למבחן,כל דקה ולא נותן לי חופש. למרות שהבהרתי לו שאני זקוקה לחופש והוא הבין ומתקשר פחות.או שגם קרתה סיטואציה שנרדמתי לפי הערכתי ל3 דקות וכשהתעוררתי שאלתי אותו כמה זמן ישנתי והוא ענה שחצי שעה אבל שלא אכפת לו ושהוא חיכה לי..אז יכול להיות שלא שמתי לב. בנוסף אני מודעת לעובדה שאני לא אדם חברותי ואמרתי לו את זה ובמקום לדבר על הנושא הוא רק סתר אותי :"לא לא.את מושלמת. את חברותית" כאילו הוא לא באמת מכיר את תכונות האופי שלי ורק מעריץ אותי משום מה..ויותר מדי.בקיצור..אולי כל הדברים האלה נובעים מאהבה ואולי מהתנהגות אלימה..אני לא יודעת.. מה כדאי לעשות?

בנוסף אני מרגישה שהוא רואה דרכי ולא רואה אותי באמת..כשאני מדברת על תכונות אופי או דיעות שלי הוא ישר הופך את השיחה לצחוק או סותר אותי או לא מקשיב או מחמיא לי על איך שאני נראית..ואת זה הוא עושה הרבה..

מתוסבכת יקרה,
אני חושש שאם תפחדי מכל אדם שמנסה לרצות אותך ושנחמד אליך יותר ממה שאת מצפה, שהוא גם אלים, יהיה לך קשה מאד לחיות בעולם הזה. ובעיקר אם יהיו בו אנשים טובים.זה נכון שהוא טוטלי, ואלימות נובעת לא פעם מטוטליות. אבל הוא צעיר, וזה נסיון ראשון שלו. הוא מוצף ברגשות שהוא לא מכיר מקודם - בין אם הם אהבה ובין אם הם אושר כי "יש מישהי שרוצה אותי!", ואולי זה באמת מתלבש גם עם הרצון שלו לרצות אחרים. גם את לא יודעת איך לנהל את זה. סביר להניח שזה יעבור לו מתישהו, גם אם המתישהו הזה יהיה בעוד שנתיים-שלוש או עם החברה השלישית שלו. אם לך ההצפה הזו נראית מוגזמת, יתכן שזה לא הזמן הנכון לקשר ביניכם, כי לך קשה לקבל את ההצפה הרגשית שלו. אולי אם הייתם נפגשים בעוד ארבע שנים היה לכם קל יותר. שאלי את עצמך אם את רוצה בו, כפי שהוא, ומתוך הבנה שגם הוא וגם את תשתנו עם הזמן, כך שאולי תצטרכו לבחון את עצמכם מחדש בעוד שנה-שנתיים או יותר - יש לכם לימודים בדרך, עבודה, יציאה לעצמאות מבית ההורים ועוד שינויים רבים אחרים.

עוצמת האהבה שלו כלפיי מאוד מחמיאה לי ומאוד נוחה וכיפית לי. אבל עם זאת לפעמים אני מרגישה שאני מזלזלת בו עקב כך.כי לקבל ממנו מאתיים הודעות במשך חמש דקות שהוא אוהב אותי גורמת לי לא לענות לו בפעם השישית שהוא שולח הודעה או לסנן כשהוא מתקשר.. עם זאת אני מרגישה שאני לא לומדת ממנו דברים או מחכימה ממנו ושהקשר שלנו "מועיל" בעיקר לו..כי כמו שכתבת הוא חווה אושר כי "יש מישהי שרוצה אותי!"אני כבר חוויתי כמה קשרים ועברתי את שלב ההתלהבות ואני מצפה ממערכת יחסים מעבר למגע ,נשיקות ו"קוצ'י קוצ'י,אני אוהב אותך ואני אעשה הכל בשבילך" גם שיחות עומק,גם ריבים שבונים,גם בגרות ואני לא רואה את זה אצלו ואיתו

יש דרך ליצור את זה?לקדם את זה?כרגע יש ביננו רק צחוקים ומגע ולא מעבר.ואני רוצה מעבר.מה שציינתי קודם..

מתוסבכת יקרה,
אז אולי כדאי שתנסי ליצור איתו בילויים איכותיים יותר, בין אם פיזיים (כמו ספורט או טיולים של הליכה), ובין אם אינטלקטואליים ותרבותיים יותר ומשחקים חברתיים או פעילות חברתית (עם חברים, למשל, שלו או שלך). אם זה יעבוד, הצלחת. ואם לא - אז אולי זה מה שאפשר.