הפרשי גילאים בזוגיות: מה חשוב?

ד"ר חסון שלום.
אני בת 27 בעלת תואר ראשון נראית טוב מרוויחה טוב וסה"כ ללא בעיות מיוחדות. יש לי חבר כבר יותר משנה בן 23. הוא מאוד בוגר לגילו ואנחנו מסתדרים די טוב וגרים יחד כבר כמה חודשים. הוא אוהב אותי מאוד וגם אני אותו אבל כאילו אני אוהבת אותו קצת "מלמעלה". אני אסביר - אני ראיתי עולם (הייתי 3 שנים בחו"ל), למדתי, היו לי כמה בני זוג בעבר והוא משוחרר בסה"כ כשנה וחצי יש לו עבודה טובה אמנם אולם הוא לא מתעניין בלימודים, אקטואליה וכל מיני נושאים אחרים שאני מאוד "קשורה" אליהם. כאילו שהחיים שלו(חברים,עבודה, חברים) קצת שטחיים לעומת שלי וזה קצת מפריע לי. אני רוצה לציין כמה נתונים נוספים: בעקבות גל חתונות בקרב חברותיי פתאום גם אני רציתי להתחתן לפני כמה חודשים. דיברנו על זה והבנתי שהוא עדיין ילד. וגם ככה קצת ירד לי מזה. המשפחה שלו מקסימה ומאוד אוהבת אותי וכנ"ל המשפ' שלי כלפיו. אין עליי לחץ להתחתן אבל בכ"ז אני יודעת שעוד מעט אני כבר ממש ארצה ואני לא בטוחה שהוא האחד. אני כן אוהבת אותו וכיף לי איתו אבל האם יש דרך לדעת אם זה "זה" או לא ? האם יש משהו שהיית מייעץ לי לעשות? זה די "מכביד" עלי...אודה לך על תשובתך.שבת שלום.

יעל יקרה,
ראי התייחסות שלי לשאלות דומות על הפרשי הגילאים מנקודת המבט שלך ומנקודת המבט ההפוכה,כאן,כאןוכאן.פרט לכך, לפעמים הפנטזיה של "זה" מזיקה, כי היא יוצרת ציפיה לשלמות, ושלמות לא באמת קיימת. השאלה היא על כמה את יכולה להתפשר, ולהחליט שזה עדיין טוב לך, ולפעמים אפילו מצויין לך? ופעמים רבות היכולת לקבל את מה שיש לך היא תכונה שאינה תלויה בבן הזוג, אלא בכל דבר אחר שיש לך או אין לך. אם את אוהבת אותו, ואם כיף לך איתו, ואם את מוכנה "לשלם את המחיר" שכרוך בהפרש הגילאים (ראי את הקישורים למעלה), כי הסך הכל טוב ומתאים לך, אז לכי על זה. ואל תנסי להפוך אותו למה שהוא לא. עם זאת, היי פתוחה איתו באשר לצרכים שלך, וראי אם יש הבנה מצידו. אל תלחצי עליו, אבל שיידע מה את רוצה, ושיבין למה. אם היחסים ביניכם מעולים, והוא ירגיש שהוא רוצה לעשות לך טוב על הנשמה , יהיה לו קל יותר ללכת לקראתך ולהיות שלם עם זה.