הפחד של בן הזוג מהתחייבות

שלום רב,
מאוד קשה לקצר אבל אנסה בכל זאת הוא בן 34 רווק אני 31 גרושה + 2 יחד כ5 חודשים עם הפסקה באמצע ( בגללו פשוט נעלם). עם הרבה עליות ומורדות שברובן בגלל החרדה שלו מזה שאני עם ילדים . הוא מאוד מוכן להתמסד ורוצה ילדים וזה גם מה שאני רוצה , היה כמה פעמים שאפילו שאל אם הייתי רוצה להתחתן איתו ( ספק בצחוק ספק ברצינות). אני מאוד אוהבת אותו ויודעת שיש לו רגשות אליי למרות שנמנע מלדבר על זה אבל אני יודעת. הקשר ברובו מתנהל בסופי שבוע באמצע השבוע קשה להיפגש ושוב לרוב בגללו ( הוא עובד קשה בעל עסק) כשאנחנו יחד הוא הבן הזוג המושלם , מפרגן מפנק דואג וכל מה שמשתמע מכך.. הבעיה שלי איתו כשאנחנו לא יחד הוא נסגר בקושי מתקשר ( לרוב זאת אני שיוזמת) שוחחתי איתו על זה רק בשבוע שעבר הסברתי שזה מפריע לי ואני נפגעת מזה ביקשתי שישתדל יותר שיחזר יותר , על פניו השיחה התנהלה בסדר עושה רושם שהבין הוא התנצל ואמר שמרגיש רע שהוא גורם לי להרגיש ככה. בילינו סופ"ש אחרי זה יחד והיה מדהים . ופתאום שוב נעלם הפסיק להתקשר ולא עונה לטלפון ולא לסמסים.. ( זה כבר בפעם השניה סלחתי בפעם הראשונה) מאוד קשה לי לשחרר אני שבורה מבפנים אני יודעת שאם רק היה פותח את הראש קצת ( בעניין הילדים שלי) הייתה יכולה להיות לנו זוגיות מושלמת אנחנו מאוד מתאימים באופי בהשקפות שלנו ברצונות שלנו. מה עכשיו? איך אני גורמת לו לדבר איתי? ( יש לי דברים אצלו בבית שאצטרך לקחת) אני לא רוצה להפסיד אותו איך פותחים לו את העיניים ומסבירים לו שהוא מפסיד משהו טוב. עזרה בבקשה..

לא כתבת איזה קשר יש לו אם בכלל עם הילדים שלך, זה נראה לי רלוונטי לתשובה.

נכון.. אין לו קשר איתם בחרתי לא ללחוץ בנושא גם מהסיבה שהוא נעלם פעם קודמת

איילה יקרה,
את צודקת. לו היה מפחד פחות מליצור את הקשר עם הילדים, זה היה אחרת. האם אלו הפחדים שלו מהצורך בקשרים רגשיים משמעותיים נוספים (כלומר, עם הילדים)?האם אלו הפחדים ממחוייבות? - כי הוא מבין שאם הוא יוצר את הקשר עם הילדים, הוא בהכרח מתחייב לך יותר, כי זה לא יהיה הוגן כלפי הילדים להתקרב ואחר-כך להתרחק ואולי להיפרד. כך שאם לעשות זאת, זה רק אם הוא בטוח שיש לזה סיכוי. האם הוא בטוח ברצון שלו לחיים משותפים איתך? האם הוא בטוח מספיק? או, כפי שכתבתי, אולי הוא חושש מקשרים רגשיים נוספים לקשר איתך, ואת המעמסה על הזמן שלו הקשורה לכך, בהמשך חייכם המשותפים.סביר שלא כך ראה את חייו, כי כך זה כמעט תמיד עם בן או בת זוג ללא ילדים שמצטרפים לבת או בן זוג אם ילדים, והשאלה היא האם הוא מוכן לעשות את ההתאמות הללו בציפיות או לא. לכן אולי יש לו תנודות, כי לפעמים הוא חושב כך ולפעמים אחרת, וזה לא בהכרח ראיית עולם של שחור או לבן, אלא קצת למעלה וקצת למטה מהסף שנותן לו ביטחון שהוא מוכן לשנות את העתיד שלו מאלף לבית.עשית בחוכמה, מבחינת הילדים, שלא חשפת אותם לקשר שעדיין אינך בטוחה ביציבותו. ונכון שצריך את הנכונות שלו, ורק אחר-כך לבדוק גם את הכימיה. כפי שאת רואה, הנכונות שלו היתה בתנודות, ולכן לא בטוחה מספיק.עכשיו אני רואה שלא נתתי לך פיתרון, אלא הסבר אפשרי. מאד לא רצוי, כפי שאת מבינה, לכפות על אדם לדבר איתך נגד רצונו. אבל אם הוא ירצה לדבר איתך, יכול להיות שהוא ירצה לראות שאת מבינה את הקשיים שלו. יכול להיות שירצה שתשאלי אותו עליהם, ושתדעי לשאול כדי שהוא יידע לומר. אבל אולי זה רק בינו לבינו. תוכלי לבדוק זאת רק אם תצליחו לדבר.

תודה, יעל, על ההכוונה.