המאבק על הצדק בזוגיות

לבעלי יש נטיה פשוט מדהימה לעצבן אותי בדבר מסויים. אני משתפת אותו באיזושהי בעיה, ואז לפני שהוא "מאמין לי" הוא חייב לבדוק את הדבר בעצמו וזה ייתן לו גם סיפוק אם הוא יגלה שאני טעיתי.למשל, דבר טפשי כמו שהיה הבוקר. אמרתי לו שצריך לקנות תבנית עגולה חדשה לעוגה, כי אתמול כששמתי את החומר של העוגה לפני האפיה, למרות האיטום- נזל לי מהתבנית החומר. עכשיו, זה לא ממש מעניין אותו, כי אני אופה ולא הוא, ובכל זאת הוא נכנס לקריזה של הוכחות. אז הוא רצה לראות אם כשאוטמים את התבנית נוזלים מים. שאלתי אותו מה זה קשור (שהרי בדר"כ לא אופים מים בתנור) והוא אמר שהוא חייב לבדוק את זה. שאלתי מה המטרה... הוא אומר שגם אם מים עוברים, קשה לו להאמין שנוזל של עוגה שיותר סמיך ממים יעבור. כלומר, הוא לא מאמין לי. ואז הוא רצה שאני אאטום את התבנית, כדי לראות אם עשיתי את זה טוב אתמול. כלומר, הוא אפילו מטיל ספק בכך שאני יודעת לתפעל את אביזרי המטבח. הוא ממש עצבן, וגם אחרי שראינו שנוטפים מים (הוא היה חייב להוכיח משהו) הוא אמר שזה לא הגיוני מה שקרה לי.בהרבה מקרים דומים הוא מתייחס אליי כמו ילדה מפגרת וחייב לתת לי לעשות את הדבר המסויים, כדי לוודא שעשיתי כמו שצריך. כמה פעמים שברתי את הכלים ואמרתי לו שאני לא מוכנה לעמוד במבחן הזה ואם הוא לא מאמין לי אז שלא יאמין לי.הטקס הזה שלו חוזר כל פעם והוא מאוד נהנה להיות "השולט" ולהראות שהוא יודע והוא יכול, ושאני לא מבינה.ניסיתי להסביר לו בעצבים, ברוגע, בהוכחות... כלום לא עובד. הבחור נכנס לאטרף של הוכחות, ועד שהוא לא מסכם את כל הנסיונות שלו ומגיע למסקנה חותכת, אי אפשר לצאת מהמעגל. מה עוד אני יכולה לעשות?

יעל יקרה,
אם שלחת מכתב קודם, חבל שלא נתת קישור, או לפחות תאריך. שכן היו מספר "יעל" ששלחו שאלות בזמן האחרון.בסך הכל כתבת מה שנכון. חשוב לו להיות השולט, בין אם הוא צודק ובין אם לא. ובכלל, כל העניין של צודק או לא הוא חשוב. ואולי בכלל חשוב לו לדעתבדיוקמה לעשות ומה לא לעשות, כי הוא טיפוס כזה שעושה רק את מה שנכון, ונכנס בכל דבר לפרטי פרטים. כל אחת מהאפשרויות הללו מטריפה אותך, שכן הוא לא נותן לך את הצ'אנס להגיע למסקנות בדרך של אינטואיציה, מבלי להשקיע שעות של מחקר בכל נושא ועניין. ולא תמידצריךלהקדיש שעות של מחקר, כי לפעמים הזמן יקר ממחיר הטעות, אם טועים. ולכן, לפעמים גם אם טועים עושים את הדבר הנכון, כי לפעמים באמת עדיף לטעות מאשר לבדוק את העובדות. אלא אם אתה רוצה לנצל את השגיאות שהצד השני עושה, כדי לשלוט בו.אז לאחר שהבהרנו את התמונה, הדרך היחידה לצאת מהמעגל הזה, היא לא לשחק את המשחק. כלומר, לא להתווכח על צודקת או לא, אלא לומר שלא אכפת לך לעשות טעות מדי פעם. ואז, לפעמים, את אומרת לו, תלכי לפי דרכו, ולפעמים לפי דרכך. אם הוא רוצה לעשות את המחקר כולו, זו בעיה שלו, ולאחר שיעשה ויגיע למסקנה תלכי לפי דרכו, ואם הוא לא רוצה לעשות את המחקר, תלכי לפי דרכך. במילים אחרות, שחררי ממך את האחריות להיות "צודקת" תמיד. לכי לפי מה שאת רוצה, אלא אם הוא יגיד לך שבדק ביסודיות, ומצא שכדאי לעשות אחרת. אבל מה שחשוב הוא שאת לא מתווכחת, ושלא חשוב לך מי צודק. אם זה חשוב לו, שיעשה בבקשה בעצמו את המאמץ לבדוק. יכול להיות שאז זה קצת יעייף אותו. בעיקר כאשר הוא יבין שיש מחיר ל"להיות צודק".