הם מתקרבים אליך רק בנוכחות ילדים?

לי בד"כ קשה להיפתח בחברה, להיות היוזמת ראשונה בשיחות ני תמיד צריכה שיתחילו לדבר איתי, ואז אני נפתחת וזה היה מאז ומתמיד ואני לא צעירה כל כך.יתכן וזה חרדה חברתית מגיל אפס. ואני תמיד צמאה שאנשים יתקרבו אלי, ידברו איתי להרגיש רצוייה ומקובלת. כי יש לי מאצור מבחינה חברתית. אחרי הקדמה זו, ניגש לעניין. כשפוגשים אותי אנשים שמכירים אותי הם מקדמים אותי לשלום עם חיוך וממשיכים לדרכם. אך הכל מתהפך 180 מעלות ביחסם אלי: כשהם פוגשים את נכדי (תינוק) או כשהם פוגשים אותי עם יילדי פתאום הם יותר אמפתיים כלפי, מעוניינים לדבר איתי, מרגישה שמעוניינים בקרבתי. ואז אני מרגישה מאד טוב . אך ברגע כשפוגשים אותי לבד, לא מעט אנשים פתאום יותר מרוחקים רק מברכים אותי לשלום וזהו. מדוע כשאני נמצאת עם מישהו לידי: או נכד, או בן, או אורחת שהזמנתי אלי ובמקרה מישהו מהסביבה פגשה אותי - פתאום כולם נחמדים אלי, רק כשאני לבד, בקושי אומרים שלום. מדוע אנשים כל כך צבועים, מדוע כשאני לבד הם לא מנסים להתקרב אלי, רק כשנכדתי או נכדי לידי אז מחייכים אליהם ופתאום נחמדים אלי. זה מטריף אותי. אי לכך נהפכתי לחשדנית באנשים, תמיד חושבת שהם אינטרסנטים, כי לדעתי צריכים לאהוב כל אדם בכל מצב גם אם הוא לבד. אני כבר לא יודעת/לא בטוחה שאנשים כל כך אוהבים אותי, רק את האורחים שנמצאים לידי, את הנכדים שלי שהם מושכים תשומת לב בגלל יופם הרב, או אולי (הלוואי) שאולי דרכם מעוניינים להגיע אלי. ומצד שני אני אומרת, אם כל כך לא אוהבים ולא נותנים לי להרגיש רצוייה היו באותו מידה מתעלמים ממנה גם אם אני נמצאת לידי הנכדים שלי או אורחים וכד'. מה דעתך על הנ" ומצטערת על כל האריכות, רציתי להסביר את עצמי יותר. - סמדר.

סמדר יקרה,
יכול להיות שאת רואה את הדבר לא נכון. הרי כך או כך הם נחמדים אליך, מברכים אותך לשלום, אלא שהם מתעכבים לשוחח איתך רק כאשר את עם ילדים או עם אורחים. יכול להיות שאת משדרת להם ריחוק מסויים, ולכן הם חושבים שאולי את לא נוהגת לדבר עם כל אחד, ורק כשיש להם התרוץ לעשות את זה, כלומר, כשיש מישהו אחר איתך, ובעיקר ילדים, הם מנצלים את ההזדמנות כדי לדבר איתך. ובהחלט יכול להיות שכולם חושבים שאת נחמדה, אחרת לא היו מתקרבים אליך כל כך ברצון, כפי שאת מתארת, כאשר את נותנת להם את ההזדמנות.הקושי הוא שהחשדנות שלך שהתפתחה מזה, יוצרת בך כנראה שפת גוף שמשדרת עוד קצת ריחוק, כך שנוצר היזון חוזר. יכול להיות שכל מה שאת צריכה כדי שיתקרבו אליך, הוא ללמוד לקרב אותך. לחייך אליהם, ולהיות ראשונה שתאמר משהו (על מזג האויר, על בגד שלובשים, וכדומה), מדי פעם לפחות, כדי שיבינו שאת בכלל לא "מפחידה" (כלומר, מרוחקת), כמו שהם חשבו.