החלמה ממערכת יחסים: ציפיות ונפילה

קודם כל הרשה לי להחמיא לך על התובנות, הסבלנות והחוכמה שהינך מפגין...אז מהיכן נתחיל?אני בת 40 (אוף, לא מסוגלת אפילו לרשום את המספר...) - רק לאחרונה, משכילה מאד (מספר תארים.. די מכובדים..), בעלת קריירה (כולל עבודה בחו"ל שנים רבות), גוף שלא היה מבייש בת 20 (אני מאד אתלטית), חברה טובה מאד (כך יעידו חבריי), שנונה, נראית באמת לא רע, בשלנית ועוד ועוד... אבל מה.. רווקה :-(. חיי הרווקות שלי רוויים דייטים ראשונים.... במקרים רבים אני רואה אי התאמה די במיידי, ובמקרים מאד נדירים הבחור מוצא חן בעייני, ואז אני לא מוצאת חן בעיניו... פעמים רבות כשאני לא "סגורה" על העניין, אני מוכנה לתת הזדמנות שנייה, אבל היא לא תמיד מגיעה.רק השבוע, היה לי דייט עם מישהו דרך חברה ... בחור מדהים, בילינו ערב מאד נחמד ביחד. כשנפרדנו נתן נשיקה קלה על השפתיים וציין שהיה לו מאד נעים וישמח לחזור על זה (בערך במילים אילו...). זה היה ביום שני, היום יום שישי. נכון, אני נשמעת כמו ילדה בת 16, אבל מה לעשות, זה לא סימן טוב... אני די מבואסת כי זה כל כך נדיר שמישהו "עושה לי את זה".לא מבינה למה אני לא מצליחה להניע מערכות יחסים. אני חוששת שגברים מרגישים מאוימים על ידי למרות שאני עושה כל מה שכתוב בספר: מקשיבה להם, שואלת עליהם, ממעיטה לדבר על עצמי ועוד.השתקמתי ממערכת יחסים לפני כמה חודשים. זה היה שיקום לא קל, במיוחד לאור גילי "המתקדם"...אז.. שאלת השאלות: האם שווה להתקשר אליו, נאמר, בשבוע הבא?? הוא נמצא במילואים בימים אלה... אבל זה לא תירוץ כל כך טוב לאור הטלפונים הסלולריים...ובכלל: אולי אתה יכול להמליץ לי על מישהו שאני יכולה להתייעץ איתו?אני כל הזמן הופכת והופכת ושואלת את עצמי "מה אני לא עושה בסדר" - אני מדענית בהשכלתי... ולא מצליחה להגיע לתשובות מניחות את הדעת :-)תודה רבה ושבת שלום :-)

קמה יקרה
(ברור לך שאני מעדיף את הקמה על הנופלת...J),תודה על המחמאות...החלמה ממערכת יחסים בגיל הזה אינה פשוטה, בעיקר כי הציפיות גבוהות, שהנה, סוף סוף זה יבוא. וכשהציפיות גבוהות, הנפילה קשה יותר. אבל קל להגיד שצריך להנמיך את הציפיות, נכון?לגבי הדייט שאת מספרת, קשה לדעת מה קרה. אבל מן הסתם, ככל שהאדם שאנחנו פוגשים בבליינד דייט מדהים יותר, כך הסיכוי שאנחנו מדהימים בעיניו קטן יותר ולהפך. הקסם מתרחש כאשר שני הצדדים חושבים שהצד השני מדהים, ולמרות שדייטים מצליחים מדי פעם, לא תמיד הם מתחילים בקסם שכזה.את אומרת שנפגשתם ביום שני, כתבת לי אתמול, ביום שישי, אבל הוא במילואים. ממתי? זה נכון שהוא היה יכול כנראה להתקשר, אבל את לא יודעת עליו הרבה, ומה עוד יש לו או אין לו בחייו (אם כי תיווך של חברה מקטין במשהו את חוסר הודאות). מותר לך להתקשר לאחר כמה ימים, למשל כדי לשאול אם הכל בסדר במילואים, או פשוט יותר, לשלוח הודעה (ומקסימום, מקסימום, תתאכזבי). עדיף זה, מאשר להשאיר את זה ככה. או, למשל, לשאול את החברה שיצרה את הקשר אם היא יודעת משהו.גברים רבים חוששים מנשים מצליחות. אבל יש כאלה שלא. את מבינה שבמכתב יהיה לי קשה לומר לך מה את "עושה לא בסדר". יכול להיות גם שאת עושה הכל בסדר, אבל העולם "לא בסדר", ואז צריך לשנות את הכללים בהתאם לעולם. כדי לנתח את העניין באופן יסודי יותר, צריך לשבת יחד. כפי שאת יודעת, גם פסיכולוגים הולכים ליעוץ פסיכולוגי. ולהפך, זו אפילו תופעה מאד נפוצה. כאשר את קשורה רגשית לפתרון, לפעמים זה קצת קשה לראות זאת באופן אובייקטיבי, ובעיקר אם את קצת מאבדת בטחון. כך שיכול להיות שבכלל יש לך תשובות, אלא שאת לא בטוחה בהן.

המון המון תודה על התשובה המושקעת :-)נראה לי שאולי אשלח הודעת SMS היום או מחר - נראה מתי אאזור אומץ....אשלח לך מייל אישי היות והייתי רוצה להתייעץ באופן יותר מסודר.שוב תודה, חג שמח ושבוע נעים :-)