החלטות קשות בזוגיות

אורן שלום,אני ובן זוגי נפרדנו השבוע לאחר שהיינו בטיפול זוגי בפעם הראשונה ולאחר ביקרות מצידי שגרמה לבן זוגי רגליים קרות היות ומעבר לכך שהרגיש שהוא "בחור רע" לידי ושאף פעם לא טוב לי איתו ולא משנה מה יעשה הרגיש גם שאנחנו לא מתאימים, אני הייתי מבולבלת אבל קיבלתי את החחלטה ועזבתי את הבית. זה היה לפני שלושה ימים, כשניסיתי לשוחח עמו ביום שני הוא התפרק לי בטלפון, אמר לי שהוא אוהב אותי ואין קשר לרגש אלא שהוא מרגיש שזו ההחלטה הנכונה עבור שנינו, כל מי שמכיר אותנו כזוג אומר שהוא מאוד מאוד אוהב אותי, מצד שני אני יודעת שהוא ספג הרבה ביקורת ממני והדבר שהוא לא מסוגל לסבול זו ביקורת (בילדותו היה ילד שאביו האמין ב-"חוסך שבטו שונא בנו" והוא היה בעייתי מאוד מאוד, איךש אני רואה את זה היום הוא כל הזמן אומר לי "אני לא אדם רע" ויכול להיות שזו חווית ילדות לא טובה שאני משחזרת לו היות ובילדותו חשב שהוא ילד רע ושתמיד הוא חייב להשתנות. עוד פרמטרים של אופי- אוהב לעשות בדווקא, עקשן כמו פרד...בכל אופן, כתבתי לו אחרי שהתרפסתי שאני מכבדת את החלטתו. בחודש האחרון הוא אמר שהוא רוצה שנעשה ילד וגמר בפנים ואיכשהו נקלטתי...אני בת 31 ולא חשבתי שזה יהיה כל כך מהיר למען האמת...העניין הוא שהיום אני אמורה להודיע לו על כך, ביקשתי ממנו שניפגש- הייתי די קונקרטית והוא אמר שניפגש איפה שבא לי- מצד אחד אני מרגישה שהוא היה רך בתשובתו כי אם הוא היה נחרץ כמו בתחילת השבוע הוא היה אומר לי - שזה לא בריא לנו...או לפחות היה שואל למה.ההוריםש לו דיברו איתי מאז ואמרו שהם מאוד אוהבים אותי ומקווים שנחזור, גם החברים שלו בעדי, שנראה לי שאצל גברים זה מעצב חשיבתי לא מבוטל. תהיתי אם יש לך המלצות, מה לעשות, מה לומר, האם לחזור כרגע? לומר שיקח את הזמן? (אחרי הכל ביום א' הוא אמר שאין לו מה לתת עכשיו והוא רוצה להיות לבד..) מצד שני אם אתרחק, הוא לא יסתגל לרעיון של הלבד? אני לא יודעת אם להיות זמינה או להיות קשה עכשיו...ואני די מבולבלת אשמח אם תוכל לעזור לי קצת..תודה.

ענבל יקרה,
את צריכה לעשות החלטות לא פשוטות, במסגרת זמן מאד מוגבל. אני לא יכול לומר לך כרגע מה כדאי, כי לא הבנתי עד הסוף, מתוך דברייך, אם הוא באמת "בחור רע" (עם סיבות מוצדקות), או שאת גורמת לו להרגיש כך כי את ביקורתית מדי, ואולי גם לא מספיק רוצה אותו. יש לך כחודשיים עד לקבלת החלטה אם להביא ילד. אם את שוקלת לעשות זאת כתלות ביחסים איתו (כלומר, כן, אם אתם נשארים ביחד, לא אם אתם לא), אני מציע לך ללכת ליעוץ זוגי כדי להבין מה באמת קורה ביניכם, וכדי להבין אם אתם יכולים ליצור זוגיות והורות טובה ביחד.

אז ככה, סיפרתי לו על ההריון, הוא לא הפסיק לקרון מאושר, אמר לי שהיינו חוזרים בכל מקרה...העניין הוא שעכשיו אנחנו חזרנו ואני בחרדות שהכל יחזור על עצמו, היחס המזלזל שלו אליי, האדישות, עכשיו הוא ברקיע השמיני, זה ברור לי אבל כך גם היה כשהיה מאוהב...מה יקרה כשההתלהבות תרד? הריון ראשון זה מעין "ירח דבש" מביטים באשה בהערצה, אבל זה לא באמת תופס במציאות...אני בכל אופן לא מצליחה להירדם בלילות, יודעת שיש לי שלושה שבועות לקבל החלטה אם להפיל, כשאמרתי לו הבוקר שאם הוא מתחרט יש לנו עוד שלושה שבועות, אז הוא אמר לי "את רצינית"? הוא ממש מוכן להיות אבא..אבל עם החוסר סבלנות שלו והאדישות שלו, אני פתאום חוששת, זה לא שאני לא אוהבת אותו אני אוהבת אותו,אבל עכשיו יגיע מצב שאין דרך מילוט וכל חיי כן היה לי. אני יודעת בוודאות שאם לא היה כל הבלגן הזה הייתי מפילה, פשוט שהרגשתי שאני מאבדת את הכל בתחילת השבוע החיים קיבלו פרופורציות אחרות...יו, אני כל כך מבולבלת...זה רק שמונה חודשים ושינוי סטטוס ל-60 שנה...

ענבל יקרה,
אם כך... ההחלטה שלך תלויה בשאלה אם את יכולה להיות אופטימית ביחס לפוטנציאל שלו לשנות דברים. אם כן – אז עשו זאת באופן מסודר ובסיוע מקצועי. אמרי לו: היה לא טוב, אני לא רוצה שזה יחזור. אם אתה באמת רוצה לעשות זאת כמו שצריך, אני רוצה שנעבור תהליך של יעוץ זוגי, כך שנוכל באמת ליצור זוגיות יציבה לאורך זמן.