החלטות זוגיות: מה באמת חשוב לך?

אשמח לייעוץ...אני בת 21 ויש לי חבר שגדול ממני ב9 שנים. אנחנו ביחד שנה וחצי. כל תקופת הזמן הזו גרנו ביחד (התחלנו בתור שותפים לדירה) ועברנו כבר שתי דירות ביחד. הקשר שלנו מאוד לא יציב. אנחנו כל הזמן נפרדים וחוזרים ורבים ומשלימים.אנחנו אנשים מאוד שונים וכמעט שאין לנו שום דבר במשותף. אני טיפוס מאוד אומנותי ולא מרגישה שאני יכולה לדבר איתו כמעט על שום דבר.. כשאני שואלת אותו אם משהו מוצא חן בעיניו או אם מוזיקה מסויימת היא לטעמו או דברים בסגנון, הוא לא יודע לומר! הוא פשוט אומר " לא יודע..". פשוט אדם טכני מדי.(מהנדס במקצועו וממש אוהב את זה..) כל דבר שהוא לא מגיע בצורה של משוואה מתמטית הוא פשוט לא מסוגל להבין...משום מה אני אוהבת אותו אפילו שקשה לדבר איתו.אני לא מרגישה שאנחנו חברים הכי טובים כמו שזה לדעתי אמור להיות, הוא לא יודע לתמוך ולעזור כשאני צריכה אותו, הוא הרבה פעמים מבקר אותי ואומר לי מה אני לא עושה בסדר (מנסה לחנך אותי) ומדבר אליי בטון סמכותי. יש בו צדדים שאני מאוד מעריכה, הוא מאוד מאוד אינטיליגנט, נראה מצויין, יש לו ראש אדיר בקטע של רעיונות ואני באמת מרגישה שמצאתי מישהו מיוחד. מצד שני קשה לי עם זה שהוא לא רומנטי בכלל ולא מפגין שום מחוות רומנטיות , שהוא לא פתוח במיטה ולא אוהב לגוון ובגלל זה הסקס שלנו קצת משעמם, שלפעמים אני מרגישה שהוא לא מרגיש אותי ולא מבין אותי (כמעט כל המריבות שלנו הן פשוט אי הבנה ואני מרגישה שאני לא מצליחה להסביר את עצמי!!).באסה לי עם זה. יש בו צד הרפתקני אבל לא ממומש, כי הוא חושב יותר מדי על כל דבר, בכל דבר יש מגבלה, תמיד כשרוצים לעשות משהו הוא ימצא את כל הסיבות בעולם ל-למה אי אפשר, ותמיד הכסף עוצר אותו (ויש לו מלא כסף!!! ולי אף פעם לא אכפת מהעניין הזה, אבל הוא תמיד חושב פעמיים לפני שיוצאים לבלות שזה מבאס וגם כשכבר יוצאים אז תמיד הוא מסתכל על המחירים ולא מסוגל פשוט ליהנות ולשכוח מזה). בגלל שהכל כל כך הגיוני אצלו, הוא לא מבין למה הוא צריך לשלם 12 שקלים על קולה במסעדה כשאפשר לקנות בקבוק ליטר וחצי ב5 שקלים בסופר (סתם דוגמה) אפילו שהוא יכול.... ותמיד הוא מעיר על הדברים האלה והורס את האווירה.אני כאילו יודעת שאנחנו אנשים ממש לא מתאימים אחד לשני, בקיצור אין שום דבר במשותף ואין הבנה ואני לפעמים מרגישה שאין לנו על מה לדבר, אבל אני אוהבת אותו נורא, והוא אוהב אותי נורא, וכשנפרדנו הרגשתי כאילו חסר לי איבר בגוף, ובגלל זה גם חזרנו לגור ביחד.עכשיו עברנו לדירה חדשה, אנחנו נמצאים בה חודש. בהתחלה הכל היה טוב ויפה ומושלם עד שכנראה נמאס לו או משהו ואנחנו כל הזמן רבים. מעבר למריבות התמידיות הוא כל הזמן מסוגר בתוך העניינים שלו והדברים שהוא בונה ומהנדס בבית ואני מרגישה שהוא מזניח אותי ושאין לו זמן אליי. הוא גם לא אוהב לצאת, לא קורא ספרים (מסוג הספרים שאני קוראת אלא רק ספרי הנדסה ותכנון), לא אוהב תאטרון והצגות, לא אוהב תרבות, לא נהנה מדברים כמוני...אני מתחילה לחשוב שאני רוצה לעזוב אותו ולמצוא מישהו שיותר דומה לי ושיהיו לי איתו יותר תחומי עניין משותפים, מישהו שיהיה מסוגל להביע דעה אמיתית על דברים שאני מכינה לבד למשל, מישהו שיהיה יותר קרוב לתחומי העניין שלי וגם מישהו שהוא יותר רגיש ופחות רובוט. הבעיה שלי היא שאני מאוד אוהבת אותו ואני יודעת שהוא יחסר לי (אני קצת מרגישה שאני מדמיינת איזה גבר חלומות שלא באמת קיים) וגם כי רק עברנו לדירה החדשה ואני מתה עליה, ויש כל מיני מגבלות שאני לא יכולה להרשות דירה לבד ושותפים ולגור אצל ההורים זה לא אופציה אפשרית.אני אשמח ממש לעזרה כי אני בהתלבטות נוראית, בימים האחרונים התחלתי לומר לעצמי בראש שנמאס לי ממנו ושאני שונאת אותו ושהוא איש רע וקר ונוראי ושלא בא לי עליו יותר ושאני רוצה להיפרד ממנו כי לא טוב לי עם בנאדם כזה מדכא. למרות שאני יודעת שאם ניפרד שוב אני ארצה אותו בחזרה.מה לעשות?תודה רבה מראש ומצטערת על האורך, יש עוד הרבה אבל ניסיתי לתמצת....רוז

רוז יקרה,
הוא אולי לא רע, וקר, ונוראי, אבל הוא כזה שכבר פחות בא לך עליו. יש ביניכם פערים באישיות. אולי בעוד חמישים שנה זה לא ישנה הרבה, אבל בעשר שנים הקרובות כן, וכך גם בעשר שאחריהן, ובעשר שאחריהן. אז כן... זה יחסר לך.יכול להיות שבגלל שיש לך חבר שמאד רוצה אותך, והוא אולי גם מבוסס מספיק ובגיל המתאים כדי להתחתן בקרוב, קשה לך להיפרד ממנו, כי הנה, חלום החתונה קרוב כל כך, שחבל להפסיד. אבל לכי רגע צעד לאחור, ושאלי את עצמך: לולא היה לך חבר עכשיו, מהו מסלול החיים שהיית רוצה לעצמך? מה היית רוצה ללמוד? האם היית רוצה לפתח קריירה? באיזה קצב? מתי היית רוצה להיות אמא? בעוד שנה, או בעוד שבע שנים, לאחר שהתחלת כבר לפתח קריירה בכיוון מסויים?השתמשי במסקנות כדי להחליט מה את רוצה ומתי, וגם... אם את רוצה להתחתן בקרוב עם בן הזוג הנוכחי, או לאפשר לעצמך להתפתח בכיוונים אחרים, ובצד זה גם לתת לעצמך זמן ולחפש בן זוג שיתאים לך יותר.

תודה על התשובה!לא בדיוק קלעת, חתונה זה לא מה שמטריד אותי עכשיו בכלל, אני כבר יודעת שאני לא אתחתן איתו כי הוא לא האדם שמסוגל לעשות אותי מאושרת, מהסיבות שציינתי. הסיבה שאני שואלת היא כי באמת אין לי מושג למה כל כך בא לי להישאר איתו ולמה כל כך קשה לי לעזוב אותו... חתונה וילדים הוא משהו שאני בכל מקרה לא מתכננת בחיים האלה ובטח שלא בגיל הזה! למה אני נמשכת לאדם שהוא כל כך שונה ממני ולא פעם גרם לי לסבול? אני מפחדת שלעולם לא אצליח להתגבר עליו ושתמיד אתחרט שנפרדתי ממנו, למרות שאני רוצה למצוא מישהו שיותר עונה על הצרכים שלי אני די אובססיבית לגביו.

רוז יקרה,
ברור לך שאת כותבת דברים והיפוכם. את לא מתכוונת להתחתן, את יודעת שהוא לא מתאים לך, לכאורה לא בוער לך להיות בקשר, ויש לך זמן למצוא בן זוג מוצלח, אבל את בכל זאת פוחדת להיות לבד. ועוד יותר, פוחדת שלא תמצאי מישהו מוצלח ממנו, למרות שהוא לא מוצלח.האם מילת המפתח היא ביטחון עצמי? שלא תמצאי מישהו מוצלח שיחזר אחריך?האם מילת המפתח היא "לבד"? שאת פוחדת מהזמן שיחלוף עד שתמצאי מישהו?או שאת באמת פוחדת שלא תתגברי עליו, כי עוד לא התנסית בזה, ואת רואה אותו כמו בן משפחה שלך, משהו שלא מחליפים? האם את עדיין לא יודעת שאפשר להתגבר, גם אם יהיה קשה, ושאפשר להיפרד, גם אם יהיה קשה?ולומדים, כאשר מתחילים לחשוב על הקשר הבא. את יודעת מה לא טוב לך. התחילי להסתכל מסביב, ולראות גברים אחרים. שאלי את עצמך מי מהם היה יכול להתאים לך? התחילי להשתעשע עם הרעיון. יש סיכוי טוב שהשעשוע הזה יעזור לך לראות אפשרויות אחרות.