הוצאות וזוגיות: איך לטפל במצב?

לדר חסון שלום,
אנחנו נשואים כבר 3 שנים עם תינוקת בת 2.5 ואני בחודש שביעי. שהתחתנו רציתי לפתוח חשבון משותף בעלי סירב לי יש חסכונות לו מינוסים ולא מצליח לסגור את החודש אני כרגע לא עובדת ומשלמת מהחסכונות שלי את ההוצאות שווה לו או יותר ממנו הוא עובד מרוויח 8.5. על הבית משלם שכד 3000 שח (עד לפני חודש וחצי אני השתתפתי גם בשכד) חשמל וגז כל שאר המשכורת הולכת על ביזבוזים שלו על עצמו ובסוף החודש מגיע למינוס סיגריות, לשבת עם אחיו לבירה (אנחנו לא יוצאים בטענה שלבילויים איתי אין כסף בגלל שאני לא עובדת) לרגע לא חושב להצטמצם או לחסוך כי הוא עובד לביתי בחיים מיזמתו לא קנה מתנה רק פעם אחת שנסע עם משפחתו לחו"ל ביקשתי אז קנה....מעדיף לקנות סיגריות. בחודש שעבר אני שילמתי על בדיקת היריון 2800 שח כך שההוצאות שלי של הבית יצאו 6000 שח ( חשוב לי לציין שאני ממש לא האישה הבזבזנית ששורפת את הכסף בקניון זה רק הוצאות של הבית כמו גן סופר סופרפארם מים בגדים לילדה) ושלו 4000 ביקש בשיא חוצפתו 800 שח לסגור את החריגה כשסירבתי עבר לישון בסלון ומשחק אותה ברוגז ככה כבר חודש וחצי ...(זה לא פעם ראשונה שעושה את זה בפעם קודמת כשבוע לפני ש
סוף החודש, ניהיה שולם איתי פתאום)...החודש רמז שיש לו חריגה ואני אצטרך להעביר לו 1600 שח 800 על החודש הזה ו800 על החודש הקודם ואיים שאם לא אין לנו מה לעשות ביחד...לי אין בעיה לתת לו מיליון אם היה לי אבל זה מרגיז אותי שהבחור מבקש ממני כסף כי התקשרו מהבנק ולמחרת יוצא לבלות ושורף 100 שח. ניסיתי לדבר עם אמא שלו ו עם חבר טוב שלו ויוצא שמאמינים לשקריו שהוא לחוץ בגלל שאני לא עובדת זה שאני משלמת יותר מבחינתו זה לא נכון...כי אני צריכה מבחינתו להשתתף בהוצאות הרכב שלו דלק תיקונים טסט ביטוח וכו למרות, שאני וביתי משתמשות באוטו של אמא שלי ולא נוסעות באוטו הזה גם כשהוא צריך לנסוע להוריו או לקנות סיגריות נוסע באוטו של אמי ואפילו לא מבקש..פתאום אני רואה שנעלמו לי המפתחות.
הוא בא ממשפ' לא משכילה שהאמא נאלצת לנקות בתים על מנת להתפרנס, בעלי משכיל אך, לאור העובדה שהיו לו הלוואות שהיה צריך להחזיר כשסיים את התואר לא היה לו את היכולת הכלכלית לחפש עבודה בתחום והלך לעבוד כנהג ומנקה...ולכן, לא מבין איך אני יכולה "לבזבז" חסכונות בזמן שאני מחפשת עבודה...אבל, אין לו בעיה לדרוש ממני כסף על אף שיודע שזה מחסכונות וזה הדרך היחידה שלנו לקנות דירה. עד לפני שבועיים עוד שלחתי קוח עד שהבנתי שמי יקח אותי לעבוד בחודש שביעי...
אני לא יודעת איך לפתור את זה בנתיים אני בהיריון ותופחת ובעלי עושה לי ברוגז ומאיים בגירושים...מה שבטוח יקרה אם ימשיך להתנהג כך אני לא רוצה לחיות עם מישהו שמתנהג ככה....עוד מעט גם יהיו הוצ' לתינוקת החדשה מה שברור שלא ישתתף

דמנ יקרה,
אני מבין שכרגע הוא מעדיף להוציא את ההוצאות לבילוי, שאינן רבות לפי מה שאני מבין, על בילוי עם אחיו לבירה. סיגריות... אני לא כולל בסעיף "העדפה" כי זה שייך לסעיף התמכרות. פעמים רבות, בשלב הזה, זה לא בחירה.כתבת שהוא מוציא עוד על בזבוזים, ולא כתבת על מה. אבל ללא ספק קשה לו לקחת אחריות, ולהתאפק מלצאת לבילוי, ואני מניח שזה כדי להרגיש בעל ערך. אולי אפילו באופן מנוגד ובגלל מה שהוא מרגיש כלפי עצמו. אני מניח שהוא בקונפליקט עם עצמו, ואולי גם לא בטוח בעצמו, כלכלית ואולי אחרת. יתכן שהבילויים הללו, שמבחינתו, "אובייקטיבית", זו הוצאה קטנה ש"היה אמור" להרשות לעצמו, הם מה שנותן לו תחושת ערך. גם לזה יש משמעות.כך שיתכן שלו היית מציגה בפניו את הדילמה "איך פותרים את זה?" ומצפה ממנו, בסבלנות, לתשובות ולהצעות, היה לוקח אחריות יותר בקלות מאשר לו היית באה בטענות אליו. משום שבכך את מחזקת את הדימוי העצמי הנמוך שלו ממילא, ואת הדיעה שאת לא מעריכה אותו. יתכן שאם תתמכי בו, ותפגיני כלפיו שאת סומכת עליו, ובעיקר מתייעצת איתו ורוצה לשמוע את דעתו – ללא תלונות, אלא כי הוא שותף שלך וכי חשוב לך לדעת מה הוא חושב שצריך לדעת, הוא בהדרגה יפחית את הוצאותיו, ואולי קודם יתלונן פחות. אבל את צריכה להבין שזה תהליך, כי כרגע הדימוי שלך הוא של זו אשר אומרת לו שהוא לא בסדר. בהדרגה, אולי גם יהיה קשוב להבין שזה באמת לא פשוט להשיג עבודה לחודשיים, כשאת בחודש שביעי. בקצרה, מה שאני אומר הוא שתנסי להתייעץ איתו, במקום להתלונן. אם הוא יציע פתרונות מעשיים, כולל גם דברים שאת צריכה לעשות, נסי ועשי אם אפשר. אם הוא יציע פתרונות שאולי מעשיים, בדקי אם זה אפשרי גם אם את חושבת שאולי לא. ואם זה פתרונות שאינם מעשיים, תגידי לו את זה. נסי להעביר אליו אחריות, במקום להטיל אותה עליו. מבינה את ההבדל?