הומור על חשבון השני: מאבק כוח?

היי, יש לי שאלה לגבי הקטנות והומור עצמי בזוגיות ובכלל במערכות יחסים בין גבר לאישה. שמתי לב שברוב מערכות היחסים שלי עם גברים שיש לי כלפיהם משיכה ולא רק בזוגיות אלא אפילו ביחסי עבודה או דייטים, גברים נוטים לרדת עליי ולהקניט אותי וזה עושה להם טוב, חלקם אמרו לי בעבר שכיף להם לעשות את זה ,זה נעשה אמנם בהומור ובגיחוך .כשהייתי צעירה (היום אני בת 36) זה קצת העליב אותי אבל איכשהו גיחכתי והשבתי בפליאה טיפשית בחזרה וראיתי בזה משהו מובן מאליו, לא יכולתי מעולם לעצור את זה ברצינות ולומר עד כאן כי מעולם לא הייתי אסרטיבית אלא ההיפך המוחלט. מסתבר שלמרות שהשנים הרבות עברו גם היום אני לא מיומנת בזה, אבל הפעם זה עד כדי כך טראומתי שמתפרש בעיניי כאלימות מילולית, מאידך אני עדיין מגחכת ממבוכה של חוסר בטחון וכן רואה בזה מעין פלירטוט מעוות,אני מצפה מעצמי ואולי מהזולת להרבה יותר כבוד, אני מבינה שזה מעין טקס כזה אולי בין גברים לנשים, אבל חושבת שאולי לא לכל אישה זה קורה ולא כל אישה שגם כזו שיש לה הומור עצמי מקבלת את זה , אני שואלת אותך שני דברים : 1. איפה מגיע הגבול של ההומור העצמי 2. האם זה באמת מביע שהצד השני מבטא את המשיכה שלו באופן ילדותי?3. האם בכלל כדאי לבנות קשר זוגי עם אדם כזה?? 4. איך מתמודדים עם זה בתכלס בצורה אלגנטית, מבלי שזה יהיה יותר מידי נוקשה ורציני, חשבתי לומר "אני מבקשת להרגיע" ואולי אפילו בלי לחייך, אבל אני לא יודעת עד כמה זה עוזר ואולי עלול לפגום ביחסים. תודה

איילת יקרה,
לו היה מדובר בהומור עצמי בלבד, הוא היה אמור ללכת לשני הצדדים והגבר היה אמור ללגלג על עצמו לא פחות משהו עושה זאת כלפייך. אם זה לא המצב, מדובר במאבק כוח, ובבני זוג שירגישו טוב יותר ובטוחים יותר בקשר אם את תרגישי רע ביחס לעצמך, וחסרת ביטחון. ולפי דברייך לא מדובר ב"הומור עצמי", אלא בהומור על חשבונך, וחיזוק עצמי על חשבונך. לפעמים יש הקנטות הדדיות בין בני זוג, אבל זה יכול להיות טוב ונכון במידה, ובתנאי שזה לא הולך למקומות רעים, ובתנאי ששני הצדדים יודעים להתמודד עם זה הן בלשונם, והן מבחינת רגישותם. והרבה פעמים זה לא כך, ופעמים רבות, נשים רגישות יותר ותוקפניות פחות.מותר לך לעמוד על שלך, ו"להרגיע", ולומר לך שהוא פוגע בך. לא כל אחד חריף ומהיר לשון מספיק כדי להתמודד עם לגלוג של הצד השני, ועושה רושם שאת גם לא היית רוצה לפגוע בצד השני, וגם זו סיבה שבגללה קשה לך להתמודד עם הקטנה שלך. אם את מחפשת גבר שיהיה רגיש לפגיעות שלך ורגיש לזולת, וגבר בטוח מספיק בעצמו שלא יצטרך חיזוקים מסוג זה, זה יהיה גבר שיידע לעצור את זה, ולשמור על מידתיות שתרגישי בה נוח, וגם גבר שיידע לעשות זאת באופן דומה על עצמו.

די מדהים מה שכתבת, ממש עוצמתי הנושא הזה של ההגדרה מהו הומור עצמי באמת, מאוד חזק. זה מסביר לי ומבהיר המון. תודה לך

שלום
ד"ררציתי לעדכן כמה דברים, מדובר במנהל שלי, בעקבות מה שכתבת לי אני מנסה להעמיד אותו על מקומו בתגובה חוזרת ברגע שבו הוא צוחק עליי (מבחינתו זה צוחק איתי) ואני מבקשת שיכבד אותי. עדיין לא ראיתי תוצאה חיובית, אבל שמתי לב שהוא לא מתנהג ככה לכולם, הוא מרגיש שאני אחותו (יש הסטוריה מאחורי זה), והוא אדם טוב , זה עדיין מאוד מטריד אותי כי אני גם לא רוצה לאבד את המשרה שלי וגם לא רוצה ליצור אווירה לא חופשית שבה אני לא יכולה להגיב בחופשיות, מה שכרגע כן קורה וזה מאוד נדיר אצלי כי אני אדם מאוד מופנם וסגור.דגש על מאוד. אני בת 35 ויש לי קשיים רבים ליצור מערכות יחסים, אני מאוד בודדה וזה משהו שחשוב לי לפתור אני משערת וגם יש פה ד דילמה או משיכה מהולה ברחמים כלפיו וגם האמת שאין לי יותר מידי אופציות . אולי זה נגרם מבדידות או גם חוויות אחרות. אני תוהה לגבי חלום שהיה לי וממש אודה לך על דעתך בעניין. בחלום ראיתי כלב לבן חמוד פרוותי וקטן שיושב על הברכיים שלי וכולם אומרים לי שהוא אוהב אותי וזה לא משהו מובן מאליו, ואז הוא מתחיל עם נשיכות קטנות כאלה מתוך חיבה ומשחק, אני מבקשת שיפסיק ואז אומרים לי שהוא רעב אז אני הולכת ונגשת להביא לו מזון ונתקלת בקשיים בדרך. הכלב הזה הוא הכלב של המנהל. אני תוהה אם זה הדימוי שיצרתי לעצמי בראש לגביו או שזה באמת המהות שלו והוא לא מכיר דרך אחרת. אני תוהה האם בכל זאת אני צריכה לנסות ולפתור את זה כי זה הדרך שלו כרגע ווהא לא מכיר אחרת תודה שוב

איילת יקרה,
יתכן שהוא "יבין" מהשינוי שבך שאת רגישה "מדי", לפחות כי את אומרת, ואחרים לא. אני לא בטוח שזה נורא. זו לא סיבה לפטר מישהי, ובודאי לא סיבה המעוגנת בחוק. אבל את צודקת שאת רוצה לשמור על אוירה טובה, והדרך היא באמת לומר לו "די, זה מפריע לי." ואפילו "יתכן מאד שאני יותר רגישה מאחרים, אבל זה באמת מפריע לי, אז בבקשה עשה את המאמץ הזה בשבילי".אל תטרידי את עצמך בעניין החלום. אפשר לפרש אותו בכל כך הרבה אופנים שונים, שלא הייתי מייחס לאף אחד משמעות, מבלי להבין אותך היטב. ואז, ההבנה אותך כבר תהיה הרבה יותר משמעותית מהחלום עצמו.אבל את אומרת משהו חשוב אחר במכתבך, והוא ההתמודדות שלך עם הבדידות, ועם הצורך הבלתי ממומש ליצור מערכת יחסים. האם היית אי פעם בטיפולים בנושא הזה או בנושאים אחרים הקשורים להתמודדות או להתערות בחברה או עם אנשים אחרים?

שלום
ד"רבעקבות מה שכתבת לי אזרתי אומץ ודיברתי עם המנהל, דבר שבעבר לקח לי המון המון זמן לעשות הפעם עשיתי ולא חיכיתי, העניין שכפי שחששתי מאז שדיברתי איתו הוא מחמיץ פנים ולא מדבר איתי על כלום חוץ מהוראות שהוא נותן לי, ניסיתי להתבדח איתו בתמורה הוא שולח לי עבודה נוספת ניסיתי לחייך והוא לא מחזיר חיוך, מה עושים? האווירה ממש דעכה והוא חמוץ ממש מדכא אותי, אני תוהה אם הייתי צריכה לשתוק, הוא כיביכול ניסה להיות חברמן ולא רצה לפגוע , למרות שאני יודעת שהייתי ממשיכה להפגע אולי זה היה עובר לו, אני ממש מרגישה שקלקלתי הכל עכשיו ממש בצרה.אודה לעצתך בנושא,נ.ב. לגבי הטיפול, עברתי המון וזה לא עזר לי לצערי , אבל בעיקר כרגע מבחינה כלכלית במשבר מאוד קשה, אני נאלצת לעבוד בעבודה הזאת כי אני ממש במשבר ובמצוקה אחרת לא הייתי סופגת את העבודה הזאת שאני ממש לא אוהבת ולא קשורה למקצוע שלי