הוא לא רוצה אותך מספיק?

אני בת 25 ואני יוצאת מזה כ4 שנים עם גבר בן 38, יש בנינו מערכת יחסים מאד עמוקה הבנה הדדית כימיה ותקשורת טובה. מאד טוב לנו ביחד, אבל יחד עם זאת קיימת בעיה חמורה והיא הפחד שלו ממחוייבות. זה בא לידי ביטוי בכך שעד היום הוא לא ראה את הוריי .גם את המשפחה שלו הוא הסתיר עד לפני כחודש מאותה הסיבה. אנחנו מאד אוהבים (אני קצת יותר) אך בגלל הבעיה הזו אני מתלבטת לגביו. ההורים שלי לוחצים עליי לסיים את הקשר בטענה שהוא תוקע את חיי ושאין לו כוונות להתמסד. נפרדנו לתקופה קצרה מיוזמתו אך מהר מאד חזרנו ולרוב מיוזמתי. הוא יודע שאני רוצה שנתחתן אך הוא אומר שהוא לא רוצה להתחתן לא פעם ולא פעמיים הוא זרק לי משפטים כמו "לכי תמצאי חתן" "אני לא בנוי לחתונות", ומאד קשה לי להאמין לדבריו כי איזה בנאדם באמת רוצה להזדקן לבד ?! ויש פעמים שהוא דווקא כן אומר שנתחתן. הקשר בינינו נמשך בתקווה שעם הזמן הוא יתרכך. קשה לי לראות את החיים שלי בלעדיו אני מרגישה שהוא העוגן בחיי. אני יודעת שיכול להיות שאני משלה את עצמי בנוגע אליו ושאולי אתחרט בהמשך אבל פשוט קשה לי מאד בלעדיו. אני בחורה יפה אקדמאית ויש לי הרבה הצעות . אציין שגם כשיצאתי עם אחרים בהפסקות שלנו תמיד זה נחתך אחרי דייט אחד או שניים וחזרתי אחורה. הדייטים עם אחרים רק העצימו את רגשות האהבה שלי אליו כי פשוט אין גבריםכמוהו.אני באמת לא יודעת מה עליי לעשות אני מרגישה שאולי נהייתי אובססיבית אליו. אני גם יודעת שבמצב הנתון הוא לא יכול לתת לי את מה שאני צריכה ורוצה אך אני מעדיפה להסתפק במה שהוא נותן מאשר לא להיות איתו בכלל.מה גם, שזו איננה הפעם הראשונה שאני נופלת על בחורים עם דפוס התנהגות זהה לשלו.אשמח אם תייעץ לי ואולי אני צריכה שיחות ?תודה רבה.סמדר

סמדר יקרה,
עושה רושם שהוא מאד ברור במה שהוא רוצה. אבל נדמה לי שהראייה שלך אותו, ועד כמה הוא מוצלח, לא כוללת את העובדה שהוא לא רוצה אותך מספיק, ושאולי גם אם הוא "יסכים" להתחתן איתך, הוא ינצל את הכוח הזה שלו לזוגיות שלא תהיה שוויונית, "כי הוא בכלל לא רצה, אלא עשה זאת בשבילך". זה תרוץ נפלא לדרוש אחר-כך תנאים משלו, ולכעוס על כל דבר קטן שהוא צריך יהיה להשקיע בו. כי אז קל לומר: "את היא זו שרצית, את היא זו שתעשה. אמרתי לך מראש שאני לא מעוניין".אני לא יודע אם הוא כך, אבל אני יודע שהצהרות כמו שלו מוליכות למצבים כאלה. שזה אומר שלמרות היתרונות האחרים שלו, ולמרות המשיכה שלך אליו, זה לא אומר שהוא מוצלח כבעל ושותף להורות.את מתקשה להאמין שהוא באמת כזה, כי זה מנוגד מאד למה שהיית רוצה. היית רוצה שהוא יהיה אחרת, כי אז יש לך חיים מושלמים. אם את מרגישה שאת מבינה את כל אלה, ובכל זאת מתקשה לקבל זאת, ולכן "דוחה את הקץ", אולי שיחות יועילו. גם כדי להיעזר בהן כדי להבין טוב יותר מה קורה, ואולי גם לראות מה את יכולה לעשות במסגרת הזוגיות, ולקבל פרופורציות תוך כדי עשייה. ומה שלא תחליטי אחר-כך, תהיי שלמה יותר עם זה אחר-כך, וזה חשוב.