הבנת מעשים וקשיים בזוגיות

שלום
אנחנו זוג בני 40 גרים בצפון, יש לנו 2 קטנטנים ורוצים עוד אחד לפחות
הבעיה היא שלדעתי אנחנו מתרחקים.
בהתחלה הזוגיות היתה אחלה... אבל לאשתי תמיד היה חשוב זמן לעצמה, גם לפני שהגיעו הילדים היא תכננה הכל ככך שעברנו קרוב להורים שלי, שהם פנסיונרים ויכולים לעזור עם הילדודס. ובאמת הם עוזרים המון

ההתרחקות היא כי לטעמי אשתי שאכן משקיעה יותר זמן עם הילדים )עבודתה מאפשרת זאת) חיה במרמור תמידי על כך.
אני עובד כל יום, כל יום מכניס או מוציא מהמסגרות, ויש לי יום קבוע שאני עם הילדים בערב ואשתי עובדת.
לאחר שפעם נחשפתי לכך שאמרה לחברה שלה שהיא חד הורית התחלתי מדי פעם להסתכל בשיחות שלה בנייד וממש הופתעתי.
היא מספרת לכל חברותיה שהמצב עגום, שאני לא מאפשר לה כלום, שאין שיח( ובאמת אין שיח, אני עובד כמהנדס ועובד בשטח ולא יכול לעבוד מהבית וזו המשכורת העיקרית שלנו) שהיא מסכנה, שאני לא עושה ולא עוזר ובקיצור, לא רוצה לומר שהיא שקרנית( למרות שלפעמים בורחים לה בשיחות בינינו שקרים קטנים ולבנים לא פעם) אבל היא לכל הפחות מגזימה בתיאורים, מספרת דברים לא נכונים ובעיקר מגזימה
אפילו מצאתי התכתבויות שלה שחברות שלה כבר ככ שבעות ומחוממות עלי שיש שיח על גירושים.

שוב, אני עובד יחסית הרבה אבל בכל יום מוציא או מכניס, אני זה שמבשל ובכללי הייתי אומר שהחלוקה סביב הבית היא 70-30 אבל בטח ובטח שלא מגיע לי לשמוע אותה אומרת לחברות שלה שהיא חד הורית( בדכ אם היא רוצה משהו ולא מקבלת היא נכנסת למין אטרף ולהקצנה וממש יכולה להוציא דברים מפרופורציה בשיחות עם חברות שלה שמגיבות בחריפות - בהתאם לסיפורים שלה)

ללכת לטיפול אני לא מוכן ואין טעם, גם לא שתלך לבד כי היא פשוט תשקר או תצייר מציאות לא נכונה( יש מרחק גדול בין בן זוג שכל יום עוזר עם הילדים לחד הורית לדעתי... )ואז הכל יהיה לשווא. חסר תועלת.

הילדים מבינים שהאווירה בבית לא טובה אחרי שלאחרונה הוכחתי אותה על שיחה שכזו
ואני מרגיש שאני ממש מתרחק ממנה ודי בז לה על ההתנהגות הלא הוגנת. היא מבחינתה אמרה שמצטערת, שמבינה שהגזימה, שמבינה שכל השיח ען החברות לא היה במקום שאוהבת.. שרוצה לשקם הכל
אבל אני פשוט נגעל מההתנהגות ומחוסר הצדק הזה.
לא חושב ולא מדמיין לפרק את המשפחה אבל מאוד חצוי בהרגשה שלי כי מצד שני לא מגיע לי יחס כזה והכפשה שלי מול כל העולם שסביבנו

איך מסיימים ריב( אני 3 ימים לא מסוגל להסתכל עליה, פשוט לא מסוגל. אנחנו מדברים רק על הילדים)?
איך משפרים את המצב? כל מי שסביבנו, כל החברים המשותפים והחברות שלה שמעו עלי סיפורים שגם אם הם נכונין בחלקם( היא עושה יותר בבית חד משמעית) הם מוגזמים והם רןאים אותנו כזוג מעורער מאוד לדעתי..

מה עושים?

אוהד יקר,
אני לא יודע אם אתם אכן רואים את המציאות באופן אחר זה מזה, או רק מציגים אותה לאחרים באופן שונה זה מזה. כלומר, אני מניח ששני הדברים נכונים, אבל אני לא יכול לדעת באיזו מידה כל אחד מהם נכון. אם היא אדם ראוי, כפי שחשבת עד עתה, ההבנה של הסיבות לפעולות שלה, שכוללת גם הבנה של המעידה שלה בעת קושי, יכולה להביא לפתרון, כפי שהדבר ראוי לשניכם.אם נניח לרגע שהיא לא רואה את המציאות מאד שונה מכפי שאתה רואה אותה. ובוא נניח עוד, לרגע, שהיא גם מאד מתוסכלת, למשל, כי היא עובדת מחוץ לבית ומגשימה את ההיבט הזה של חייה פחות, או אולי כי היא יותר בבית, עם ילדים, במקום להיות עם מבוגרים – מה שקורה כאשר אדם בוגר, גבר או אשה, הולכים לעבודה או נפגשים עם חברים/ות, מה שנותן תחושה אחרת לגמרי. שים לב שאני לא מדבר כאן על אשמה, אלא על תחושת התיסכול שלה, כי אמרת שהיא ממומרמרת, ובעיניה יתכן שהיא רואה אי שוויון, לפחות במטלה הנפשית. קשה לה יותר מאשר לך, אולי לא פיזית, אבל בפער שבין מה שהיא רוצה לעשות לבין מה שהיא עושה באמת (לעומת הפער הזה, כפי שהוא אצלך). ויתכן שזה כך גם ללא שום קשר לשיקול הרציונלי, שלך ואולי גם שלה, כלומר כמשפחה, שמבחינה כלכלית אתם עושים את החלוקה הנכונה, ושזה לטובת המשפחה. בכל זאת, התחושה שלה, שנובעת מהקשיים שלה בהתמודדות הזו, היא שיש אי שוויון. במישור הזה, הנפשי, היא אולי אפילו צודקת. ההגזמה שלה נובעת מתחושת אי הצדק הזאת, ובאיזה שהוא מקום היא מקבלת איזה שהוא פיצוי בדרך הזו. האם הדרך הזו טובה לכם? – כנראה שלא. אם כך, מה לעשות ואיך לפתור את זה? נראה שיש כאן שני עניינים שונים.האחד – איך מקלים עליה? – ויש שתי דרכים אפשריות, האחת – לאפשר לה לצאת יותר, אולי לעבוד יותר, אם זה אפשרי גם על חשבון עבודה שלך, כלומר, גם אם כלכלית זה ישתלם פחות.האחרת – ליצור פיצויים בצורה אחרת. היא צריכה לחוש שהחיים האלה, בתנאים שבהם אתם חיים ביחד, שווים ומשתלמים למרות הקשיים. כמו לצאת לבילויים ביחד יותר ממה שאתם עושים, ואולי בכלל לאסוף חוויות משותפות טובות, וכמו להרגיש אהבה מצידך, כי אתה מבין את הקושי שלה, מתייחס לזה, ומחפש דרכים לעשות לה טוב. תחושת האהבה יכולה לתקן הרבה קשיים ולעזור להתמודד איתם טוב יותר.אני מבין את התחושות הקשות שלך, ואת תחושת הבגידה שאתה מרגיש. אני חושב שכדאי להבין שהיא נמצאת במועקה, ואולי בתחושה ש'אין מוצא' מהמצב, וכאשר אנשים במצב רוח רע, הם נוטים להגזים בקשיים שלהם.שים לב שיתכן שלכל אחת מהדרכים שתנקטו יהיה מחיר כלכלי. אבל יתכן מאד שהוא יהיה שווה את זה, כדי לשקם את הנישואים שלכם. ייתכן מאד ששווה לשלם את העלות הזו ביצירת חיים יותר מספקים עבורה.

תשובה ממצה וקולעת.. לא פשוט אבל אנסה להפנים וליישם פתרונות
מודה לך מאוד