הבנת התנהגות בני זוג: סיבות לפרידות

היי כולם,בחצי שנה האחרונה יצאתי עם שתי בחורות, ובסופו של דבר התוצאה עם שתיהן היתה זהה. יצאנו, היה כיף וסהכ זרם, אבל רגע לפני שנכנסים לקשר, הן חתכו. עם הראשונה היתה היכרות של כמה שנים, ומתישהו החלטנו לתת לדברים הזדמנות. את השנייה, הכרתי תקופה קצרה, אנחנו לומדים ביחד.אני כבר שנה וחצי בלי קשר רציני, ואני באמת תוהה מה אני עושה לא נכון, אחרי שפעמיים רצוף הבחורות החליטו שזה "לא זה". מילא אחרי הפעם הראשונה, אתה אומר לעצמך שזה לאו דווקא אתה, כי יש שני צדדים למטבע. אתה יכול באמת לשלוט בעצמך ובהתנהגות שלך, אבל לא יכול לשלוט בצד השני, ולגרום לו להרגיש. אבל כשזה פעמיים רצוף, איך בכלל מתאוששים מזה?הסיפור הוא כזה -במשך חודש וחצי יצאתי עם הבחורה שהכרתי בלימודים, והרגשתי בהתחלה שהיא חושבת שאני "פרס" בשבילה, אחרי הדייט הראשון שבו התנשקנו, שאלתי אותה האם היא ציפתה שככה הערב ייגמר. היא ענתה שלא ידעה כל כך למה לצפות אחרי שהזמנתי אותה, אבל היא שמחה שזה קרה. היא אמרה שעדיין קשה לה לעכל שזה קרה בינינו, בעיקר בגלל שהיא מגדירה את עצמה כחנונית, ושונה משאר הבנות, ואני מבחינתה לא חנון, והיא לא ממש הבינה למה שאני ארצה לצאת איתה. במהלך כל התקופה הזאת, הרגשתי שלבחורה קצת קשה להיפתח כלפיי. התכתבנו המון בווטסאפ, ובאמת שהיה מצחיק וכיף. גם בדייטים שלנו, שהיו לא מעט כאלה, תמיד היה כיף, מצחיק וזורם. אחרי בערך שלושה שבועות שיצאנו, הבחורה עידכנה אותי שהיא אמורה לטוס לחול למשך שלושה שבועות (בעוד כחודש ומשהו מרגע השיחה), ואמרה שהיא חושבת שאולי עדיף לה לטוס לחו"ל אבל בלי מחוייבות. היא הסבירה שהיא עדיין לא בטוחה שהיא בנויה לקשר (שריטה מקשר קודם). זה קצת פגע בי, בחורה אומרת לך חודש ומשהו מראש, שיתכן שלא משנה מה תעשה, זה לא יעבוד. אגב, היא יזמה את השיחה הזאת, אחרי שהצעתי לה לבוא אליי הביתה ולישון אצלי (אני גר בבית, ומבחינתי זאת היתה הדרך לגרום למשהו מיני לקרות, אבל היא נלחצה מהרעיון של לפגוש את ההורים, שלא בשביל זה הזמנתי אותה, אבל מה לעשות שזה "על הדרך"). בסופו של דבר אחרי שרבנו בעקבות מה שהיא אמרה לי (היה לי קשה לקבל את זה), החלטנו לתת לדברים עוד צ'אנס. באמת הרגשתי שמשהו זז, היא פתאום התחילה ליזום יותר (גם שכבנו בזמן הזה), שלחה לי הודעות יפות כמו "הלוואי שהיית כאן", ואפילו הציעה לי לבוא לפגוש את ההורים שלה. באותו שבוע שהיא הציעה לי לבוא ולפגוש את ההורים, הרגשתי שהיא קצת מרוחקת יותר, ולא טעיתי. היא אמרה לי יומיים לפני שהייתי אמור להגיע אליה הביתה, שזה לא מרגיש לה זה, שכיף לה וטוב לה, אבל זה לא עובד מבחינתה. היא לא מצליחה להרגיש.אני חייב לספר על עצמי, שאני משתדל להיות מאוד איכפתי, לתת תחושה טובה לצד השני, אני נוהג להחמיא (משתדל לא יותר מדי) ועושה את זה ממקום אמיתי, ויוזם. אני לא מכיר אחרת. כשאני רואה שמשהו מתקדם וטוב לי, אני לא אוהב לשחק את משחקי הקרוב-רחוק, אני פשוט שם, תומך, ונמצא בסביבה. אני מראה נכונות להיפגש וללא ספק מראה שאיכפת לי. אבל מצד שני, ככה הייתי עם שתי הבחורות האחרונות, ואולי אני פשוט טועה בכל הגישה שלי. הייתי כבר עם כמה בחורות, היו לי שני קשרים ארוכים שבהם בסה"כ הדברים עבדו. אבל מרגיש שבשנה וחצי האחרונות האלה אולי קצת השתניתי, אולי אני מחפש בכח את הקשר הזה, זה באמת חסר לי. אולי אני מנסה לעשות הכל כל כך נכון, להיות מושלם ולעשות הכל על פי הספר, ושוכח שמדובר פה ברגשות, וזה לא מה שאתה עושה אלא איך אתה עושה. אולי אני משדר לחץ, אולי אפילו נואשות (וזה לא המצב).לגבי הראשונה, אותה בחורה שהכרתי תקופה ארוכה- יצאנו כמעט חודש, ואחרי שבאמת השתדלתי והראיתי נכונות, הייתי שם, היתה משיכה משני הצדדים ונראה שדברים זורמים יפה, גם היא התחרטה ואמרה לי שזה לא זה מבחינתה.לא הייתי מתעסק בניתוחים האלה, אם הסרט הזה לא היה חוזר פעמיים, בצורה יחסית דומה בתוך חצי שנה.איפה אני טועה? משהו השתנה בי, לעומת קשרים אחרים שהצליחו? אני לא יכול להגיד (בעיקר על הבחורה שהכרתי מעט זמן) שהיא "מטורללת", היא באמת בחורה טובה עם לב טוב. איך הצלחתי להגיע ממצב שבו מישהי מרגישה שהיא זכתה בי ובתשומת הלב שלי, לזה שזה פשוט לא זה בשבילה. אולי אני "שם" יותר מדי? נותן תחושה שאני בכיס של הבחורה, והאתגר הולך לאיבוד?

רייט יקר,
לא כתבת בן כמה אתה.אבל אתה צריך גם להבין שבהתחלות, אתה יודע מעט מדי על מה מתרחש בראשו של הצד השני. האם הוא רגיש למשהו שנאמר לו על ידי חברים או הורים? האם זה משהו שקשור לתדמית עצמית? האם זה איזה שהוא אקס מיתולוגי שאמר מילה והפיח תקווה, כאשר הקשר שלך איתה עדיין לא התפתח מספיק כדי לעמוד בזה? האם זה משהו שאמרת והובן לא נכון, או משהו שהיא אמרה ואתה הבנת לא נכון? האם זה ריח פה לא טוב שבתחילת קשר לא רוצים להתמודד איתו? - האפשרויות רבות, ושני מקרים שבהם הצד השני החליט להיפרד לא אומרים מספיק על הסיבות ובודאי שלא מצביעים על כך שיש לך בעיה שתהיה תמיד ובכל קשר. ממש לא.ואני תוהה, לגבי אותה זו שתכננה לנסוע לחו"ל, כי לא כתבת, אם נפרדה ממך רגע לפני שפגשת את הוריה עוד בטרם נסעה לחו"ל? - אני לא יודע מה היו החלומות שלה בקשר לחו"ל. לפי מה שכתבת, יתכן שרצתה לנסוע ללא מחוייבויות, ולתת לכל האפשרויות לקרות, כולל האפשרות הדמיונית שתמצא איזה נסיך, כי תמיד חלמה על זה, ולא רצתה שתקלקל לה את החלום הזה גם אם די ברור שהוא לא מעשי. זה אומר שלא היתה בשלה לקשר, אז. אם היא חזרה כבר, אולי עכשיו היא יותר בשלה לקשר משהיתה קודם.

תודה רבה על התגובה.אני בן 24, והבחורה שתכננה לטוס לחו"ל החליטה לעצור את הקשר לפני הטיסה לחו"ל, ויומיים לפני המפגש עם הוריה. אחרי שדיברתי איתה, היא אמרה שהפריעה לה שהיא לא הצליחה להרגיש משהו, וזאת למרות שמבחינתה אני עשיתי הכל נכון..

רייט יקר,
יתכן שעכשיו היא במקום אחר מבחינת המוכנות שלה ואולי כן תשמח לשמוע ממך, ואולי תשמח בהתחלה ואחר כך תתחרט, ואולי יש לה בן זוג עכשיו. אתה מבין שלאחר זמן (שנה וחצי?) הכל אפשרי. אבל המקום שבו היא היתה אינו בהכרח דומה למקום שבו נמצאה האחרת. העניין הוא שאתה פגיע, מחפש "שיטה" בכישלון, כשבעצם יתכן שזה לא כישלון כלל, כי אולי הן זיהו לפניך, ואולי כי הן מכירות את עצמן טוב יותר, בעיה בקשר שהיתה מתגלה אחר-כך. זה לא אומר שאותה בעייה תהייה קיימת תמיד. כי בעייה בקשר נובעת תמיד מכך ששניים לא מסתדרים. שזה כלל לא אומר שתמיד לא יסתדרו איתך. אני לא יודע אם מה שאתה צריך זה בעיקר לתת לעצמך צ'אנס וסבלנות עד שתמצא מישהי שגם אתה וגם היא תרצו זה את זה, או לעצור את הפגיעות שלך, שאולי גורמת לך לסגת מהר מדי. כך או כך, זה עניין של ביטחון עצמי, ואולי זה הדבר שבו אתה צריך להתמקד. אבל אני לא מכיר אותך היטב, ולא יכול לדעת אם יש משהו אחר שאתה או אני מחמיצים, כמו כעסים, יכולת לתת או יכולת לקבל, ואולי דווקא צורך עז מדי לרַצות.