הבנות רגשיות בקשר: דגלים אדומים

שלום רב,
בת 27, יוצאת עם בחור בן 34 כחודשיים.
שנינו עובדים בהייטק בעבודה מסודרת ומבוססים.
לפניו הייתי בקשר אחד בלבד שנמשך כ-3 שנים, והוא בחור
שעבר מספר קשרים בחיים שלו, כשהכי ארוכה הייתה שנה וחצי.
הבחור מגרה אותי אינטלקטואלית וגם מינית.
הוא מאוד כריזמטי, נבון, ואני מוצאת אותו מסקרן מאוד, אם כי
שונה לחלוטין מהטייפקאסט שהייתי יוצאת איתו.
אך הוא מלא סתירות ותהיות, ואני חוששת שאולי אני נותנת במה
יותר מידי לאנשים שסביבי להשפיע על איך שאני מרגישה ביחס אליו.
חברה אמרה לי שזה די חשוד שהוא לא מוצא צורך להגדיר קשר ולקרוא
לנו ״בני זוג״ בשלב הזה. או שהוא לוקח דברים בצורה איטית יחסית לגילו
שצריך כבר לרצות להתמסד.
בת דודה שלי טוענת שזה גם לא בסדר שכל הזמן הוא בא אליי
והוא לא הזמין אותי עדיין אליו, ולקח לו הרבה זמן עד שאישר אותי בפייסבוק
כי הוא לא מוצא בפלטפורמה הזו עניין.
הוא לא הכיר עדיין את המשפחה שלי, למרות שהייתי שמחה כבר לספר להם.
בעיקר כדי להוריד את עול ה-״ההסתרה״ מעצמי.
ואילו הוא חושב שזה עוד מוקדם מידי.
אם לא היינו מקיימים שיחה על נישואים, הייתי תוהה לעצמי ברצינות אם הוא פרפר
שרק מחפש לעבור בין קשרים לא רציניים.
אבל הייתה לנו שיחה ארוכה על ילדים ועל זה שאנשים בגילאים מסוימים צריכים כבר להתמסד, כי לחיות לבד זה סתם עצוב - וזה בא ממנו.
בן הזוג הקודם היה החבר הכי טוב שלי והיה מאוד דומה לי.
ואילו הנוכחי, שונה מאוד ממנו, אם כי גם בו אני יכולה למצוא דברים שדומים לי.
אם הבחור הקודם היה אומר על כל מה שאמרתי ״אמן״, הנוכחי הוא עקשן מאוד
ויש לו רצונות ודעות משלו. שאני כמובן מכבדת.
כשהוא פגש את חברה שלי כדרך אגב, הוא לא יצר איתה יותר מידי אינטראקציה ואולי אפילו הייתי קוראת לזה קצת ״סנוביות״ כי אני לא תופסת ממנו אדם ביישן.
לא כל כך התחשק לו להכיר אותה גם.
הוא אמר לי שהוא רוצה להתמקד בי כרגע, ובקשר שלנו, ומעולם לא הייתה לו בת זוג
שהיה לה כל כך חשוב לדעת על המשפחה שלו או על החברים שלו דברים.
ומבחינתי זו לגמרי המהות של אינטימיות רגשית.
הוא קיבל את זה ואמר שהוא מודה שאולי יש בו קצת ״דפקות״ מסוימות שהוא לא רגיל
אליהם, אבל שזה משהו שהוא יעבוד עליו כי כיף לו איתי ואני חשובה לו.
אני חושבת שכל מה שכתבתי פה זה בעיקר חששות אולי כדי לקבל איזשהו אישור, שאחרי חודשיים של היכרות ההתנהגות הזו עדיין לגיטימית.
אולי אני לוחצת מידי? אולי זה מוקדם מידי?
אני אכן רואה שהוא מנסה לאט לאט לחשוף מעצמו יותר.
אבל לצד זה, הוא גם אדם מאוד מיני ולכן הרבה מהדיבורים שלנו ביום יום הם עם קונוטציה מינית או דברים שהיינו עושים אחד לשנייה.
הייתי רוצה יותר מזה. כי כשאין את האינטימיות המינית לרגע, אני זוכה לחוות את האינטימיות הרגשית איתו, וזה משהו שחסר לי כרגע.
האם כל אלה הם דגלים אדומים? אני האמת קצת חוששת שהמשפחה או החברות לא יאהבו אותו, בגלל האופי העקשן הזה. אבל מהצד השני, לא רוצה לתת לזה להשפיע עליי יותר מידי, כי בסוף זו אני וההחלטות שלי.
איך אני יכולה לנתב את זה נכון?

שרית יקרה,
החיבור של כל הדברים שאמרת הם כן דגלים אדומים, במובן הזה שהוא שונה ממה שהכרת ואולי בכמה אופנים שהם גם מתאימים לך פחות, ושהעולם הרגשי שלו ככל הנראה אינו דומה למה שאת רגילה, בודאי שלא מנשים, אבל כנראה גם לא מגברים שהכרת. הוא חושב על מיניות יותר מאשר על אינטימיות, הוא לא מבין את היחסים המשפחתיים והחברתיים שאת רואה אותם כמובן מאליו, ויתכן מאד שהוא גם לא מבין שחברה שלך יכולה להיות סתם אדם נחמד שקרוב אליך, ולכן המשוואה היא (אני מתחבר אליה = אני מתחבר טוב יותר אל בת הזוג שלי), ולא (אני מתחבר אליה = אני מתחבר לאשה שאינה בת הזוג שלי) עם המסקנה שאולי תראי את זה לא טוב, או שהחברה שלך לא תבין נכון את העובדה שהוא סתם נעים/נחמד, או שהוא עצמו ירגיש שזה לא נכון כלפייך. אני מקווה שאת מבינה מזה שאני מתכוון לכך שיתכן שהוא לא גמיש מספיק בהבנה של יחסים.אני מציע שתבדקי איתו. אבל את צריכה לעשות את זה בזהירות. כלומר, אני מבין ממך שהוא אינטליגנטי (קוגניטיבית), ויתכן שייכנס איתך כאן לויכוח רציונלי של מה נכון ומותר לפי הכללים שלו, שבעיניו הם רציונליים לגמרי. כך שכדאי לבדוק בזהירות את השאלה של ההבנות הרגשיות שלו, כלומר של מה שהוא חש ומרגיש יותר מאשר השאלה "למה" זה כך. כי ה"למה" יוביל אותו כנראה למסלול ויכוח לוגי, שאני לא בטוח שאת רוצה לנהל – אבל גם הוא אולי ילמד אותך משהו על הצפוי בקשר איתו.לגבי הבית שלו – לא יודע מדוע הוא לא מארח אותך, אבל אחת האפשרויות הטיפוסיות לגברים רווקים היא שהבית בלאגן. קיימות מן הסתם גם אפשרויות אחרות.