הבטחות לילדים: מתי זה לא הוגן?

שלום
לך .אני בת 31 ובן זוגי מבוגר ממני ב13 שנה והוא גרוש עם שני ילדים .אנחנו יוצאים שלוש שנים ועברנו לגור ביחד באוגוסט.לפי דבריו הוא רוצה להקים משפחה נוספת.אך לאחרונה הוא אומר שזה נראה לו הזוי לביא עוד ילדים .אמרתי לו שמבחינתי אני רוצה יותר ודאות והייתי מעוניינת שזה יקרה לפחות עוד שנה והוא אמר כי אין לו מושג מה הוא ירצה עוד שנה ובנתיים הוא לא רואה את זה.אני מבינה שהוא פוחד וכנראה לא ממש מוכן לפרק ב..ומצד שני פוחד לאבד אותי.אני נותנת המון בקשר הזנ וגם דואגת לילדיו ואני באמת רוצה גם ילדים משלי.מה לדעתך עלי לעשות.להמשיך ולזרום עם הקשר ואולי הרצון הזה יגיע?או להגיד לו שיברר עם עצמו מה הוא רוצה ושיודיע לי?או לקבוע בייחד איתו זמן מסוים שעליו להחליט ( אבל בדרך זו נראה לי שהוא כול הזמן יהיה בלחץ )אני לא רוצה להחליץ אותו אבל מצד שני , אני רואה שנוח לו והוא מצידו גם עוד 5 שנים להביא ילדים .אשמח לתשובהמה לדעתך עלי לעשות.

שלומית יקרה,
יש משהו לא הוגן בכך שהוא סחב אותך עד עכשיו בהבטחה שהוא ירצה ילדים, ועכשיו הוא אומר שלא. כלומר, החלק שקשור ל"אני רוצה להיות איתך" שמתחלף ב"אני כבר לא רוצה" הוא טבעי, וקורה, ועם זה אין הרבה מה לעשות. אבל הוא אומר לך "אני רוצה להיות איתך, אבל חוזר בי מהדבר שבגללו את איתי", הוא לא הוגן. האם הוא אומר לך שבעצם "אני לא רוצה להיות איתך", ונותן לך את ההזדמנות ללכת? ואולי הוא אומר לך: "אני רוצה להיות איתך רק כך, כמו שנוח לי, ואם נורא חשוב לך אחרת, אתמודד עם זה שתעזבי", ואולי הוא מהמר על "אולי בכל זאת תישארי איתי למרות שאת רוצה ילדים, עד שבסוף אולי גם את תישחקי ותתיאשי, ותסכימי להיות איתי בלי ילדים משלך".אל תסמכי על זה שהרצון שלו יגיע. יש לו כבר ילדים, סביר שהראש שלו חושב גם על ההשקעה הנדרשת בשני הילדים שכבר יש לו, ובמחוייבויות הנוכחיות, ויתכן מאד שהרצון שלו לא יגיע. הוא נותן לך את כל הסימנים שלא, ואפילו את כל האמירות האפשריות המאד ברורות, גם אם לפעמים תמצאי איזה שהוא סדק קל בהם, כך שאם תגידי לו בעוד שנתיים שזה לא הוגן, הוא יגיד לך שאת כבר יודעת את זה, ושהוא בסדר גמור, כי הרי היה הוגן ופתוח איתך כל הזמן (מעכשיו, לפחות, כי קודם זה לא היה).