האם כדאי להתחתן? שאלות על זוגיות

היי..בן 35, רווק , מידי פעם בזוגיות בקשר אך זו לא השאלה אלא אם התמסדות וזוגיות זה משהו שקיבלנו עלינו כחובה , כמשהו אקסיומתי שלא ניתן לפשרות או שאולי ניתן לערער עליו..אני מסתכל רבות לאחרונה על זוגות נשואים עם הילדים ומנסה לחשוב מה זה יותר טוב או לא טוב? האם יש רבים שמכניסים את עצמם למשהו לא רצוי להם כי "חייבים"??אני לא מדבר רק על זוגות דתיים או מסורתיים גם לחילונים וגם לי יש מחשבה שנישואין והבאת ילדים יתנו לך אושר, יתנו לך חוויה שמעולם לא חווית ותמיד רצית, שתהליך ההתבגרות שלא לומר הזדקנות שמלווה את כולנו לא ידאיג או לא יכאב שהרי יש דור המשך ... אז זהו שאני לא ממש בטוח שכל זה נכון, שהההתבגרות תכאיב לנו כל פעם שיצוץ משהו חדש , שילדים זה לא רק נחת וחוויה ורוב הזמן זה תסכול, עייפותאז יש מייעצים לי אל תחשוב על זה תחשוב מה יכול להיות טוב, אבל אני לא חי בוואקום רואה מה הולך סביבי, שגירושין הן נחלה של רבים כל כך החל מחילונים וכלה בדתיים .. בעיות הקשורות בילדים, בריאות , חינוך, השכלה, העשרה שלהם..רק להדגיש יש איזה מקום בי שכן מאוד רוצה, אך אני חושש שהמקום הזה כי אני חושב בטעות שילדים ימנעו מאיתנו תחושות רעות עכשיו אבל בזה אני לא בטוח.. רואה זקנים שלבדם מסתובבים, מחפשים חברה לשוחח איתם למרות שאני יודע שיש להם 7 ילדים וכבר נכדים זה אין מה לדבר כמה יהיואז אף אחד לא הבטיח שנהיה זקנים הילדים יסבו לנו אושר וכל זה היה שווה :-) מחשבה אגוצנטרית

תמיר יקר,
אני חושב שאתה מחפש ודאות בחיים, ולכאורה לכן אתה מבין שחיים לבד, ללא תלות באחרים, יהיו יציבים יותר. אז לא, אף אחד לא מבטיח לנו שכאשר נהיה זקנים, הילדים יסבו לנו אושר. גם אף אחד לא מבטיח לנו שנהיה זקנים. אף אחד לא מבטיח לנו שנהיה מאושרים כאשר נהיה זקנים, וגם אף אחד לא יכול לערוב לכך שתהיה בודד כזקן. אבל נראה שהסיכוי שתהיה בודד גדול יותר אם תחליט לחיות את חייך לבד, רק כדי שלא ליצור תלות באחרים (שזה אומר גם חברים, לא?).אני רוצה רק להדגיש שאני מתייחס בתשובתי ל"חתונה" לא כאקט הפורמלי של נישואים, אלא לאקט דה פקטו של זוגיות, חיים משותפים והקמת משפחה. ונמשיך את הקו הקודם כדי להוסיף ולומר שאף אחד לא מבטיח לך שאם תתחתן הנישואים יחזיקו מעמד לנצח, או לפחות עד זיקנה ושיבה, וגם אף אחד לא יכול להבטיח לך אושר, לבד או ביחד.החיים השיתופיים והקרובים עם עוד מישהו, בן זוג, ילדים, חברים, יוצרים גיוון שיהיה לפעמים מרגש ולפעמים מתסכל. לפעמים שמח מאד, ולפעמים עצוב מאד או מפחיד מאד. אנשים מודעים ובריאים בנפשם הולכים לנישואים בגלל האפשרות לרגעי אושר גדולים משיחוו אחרת, למרות ההבנה שגם יכול להיות קשה מאד, ושלא תמיד תהיה להם שליטה על זה – ולו רק כי דברים עלולים לקרות, והם צפויים בערך כמו שינויי מזג האויר. אבל העוצמות הרגשיות גדולות יותר לטוב או לרע כאשר אתה מחובר רגשית לאחרים. בין היתר, גם כי אתה מחייב את עצמך לאחרים, וגם כי אחרים מחייבים את עצמם אליך - ולטוב ולרע, לפעמים זה יעבוד ולפעמים לא כל כך.אני חושב שאתה מקשיב לעצות שמטבען הן מבלבלות, ותלוי עם מי אתה מדבר. הן מגיעות מאנשים שונים, שכל אחד מגיע עם תפיסת עולמו, החשדנות שלו והחרדות שלו והשמחה שלו וההתרסה או הכעסים שלו. העובדה שאתה זקוק לעצות שכאלה אולי מצביעה על כך שקשה לך להסתגל לעולם משתנה, או לפחות לעולם רגשי משתנה, שאין לך שליטה עליו.אל תתחתן כדי שהנכד שלך יבוא להפיג את בדידותך. אולי זה יקרה ואולי לא. תתחתן כי זה ייתן לך רגעים טובים וחיבור רגשי. אבל התייחס לפחדים ולתקוותשלך, ולא לאלו של אחרים, ואם יש סתירה בין הפחדים לתקוות, והסתירה הזו מבלבלת אותך מאד – אולי כדאי ללכת לטיפול כדי לבחון את האפשרות להתמודד עם הפחדים.