האם כדאי להילחם על הקשר?

היי.. שאלה.האם יש קשרים ששווה להילחם עליהם?אמנם אי אפשר להתכווח עם רגשות ואם בן הזוג, גם אם הסיבות נראות לי הכי ברות תיקון, לא מרגיש שהוא רוצה להמשיך עם הקשר- אז פשוט לא. צריך להגיד תודה על מה שהיה ולהמשיך הלאה.אבל אם באמת הייתה אהבה מאוד גדולה והדדית בין שני בני הזוג, והגעגועים מאוד גדולים מצידינו - למרות שעם הזמן אני כבר מרגישה שאני כבר לא כל כך מתגעגעת אליו.. אבל זה כנראה מנגנון הגנה שחזק אצלי. אני לא מהאנשים ש"עדיין מאוהבים בחבר אחרי 4 שנים".. אני מבינה שזה נגמר ואז זה עובר לו.זה לא שלא אהבתי אותו אהבה ענקית זה פשוט התחיל לדעוך. השאלה היא אם כדאי לי להילחם על קשר שהיה יכול באמת טוב? או באמת להמשיך הלאה ואם הוא ירצההוא ידע איפה לחפש אותי.נורא קל לחשוב "הוא לא יודע שהוא עושה טעות" אבל אולי הוא כן מודע למעשיו?עינת,

עינת יקרה,
נדמה לי שהתשובה היא פשוטה: כאשר יש קשר סיכוי סביר לשמירת הקשר, וכאשר יש סיכוי סביר שהקשר יהיה טוב, שווה להילחם עליו. העניין הוא שאת המשתנים אל תוך המשוואה הזו את צריכה להכניס בעצמך, על מנת ילקבל תוצאה שתהיה אולי קצת מאכזבת, כי היא לא תהיה ברורה – אחרי הכל, לא תהיה לך ודאות עד שלא תנסי.

או שכדאי לנסות לדבר איתו ואולי להתאכזב?מצד אחד אני במקום של "דיי עזבי מה את צריכה את זה עכשיו"... אני יודעת שאני יכולה להתקדם הלאה אני לא נתקעת וחושבת על הדברים האלה יותר מדי... עצובה קצת, מפנימה, והלאה.השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות?מצד אחד- כן. ברור שלעבור הלאה זה עדיף. מצד שני- האם לא כדאי כן לנסות ולהבין ואולי לתקן?בד"כ אני ממשיכה הלאה כי ברורות לי הסיבות ומבינה שעם כל העצב והגעגוע אין טעם לנסות ולהחזיר כי זה פשוט לא זה.כאן הרגשתי משהו אחר. תמיד עדיף להתסכן מאשר להגיד שלא ניסיתי נכון?:)

עינת יקרה,
אם את יודעת שאת יכולה לשאת את האכזבה, אם תהיה כזו אחר-כך, או לחילופין – שזה אולי גרוע יותר – להתמודד עם מסר לא ברור שעלול להגיע, אז בודאי. עדיף לדעת שנתת לזה סיכוי.עם זאת... ראי בבקשה את ההתכתבות שלי עם מי שכינה עצמו "אידיוט", 12 שאלות למטה, כדי להבין שיכול להיות שלא תקבלי תשובה ברורה.