האם האהבה נחלשה? טיפים לבחינת המצב

שלום.
אני בת 29.נשואה לבעלי כבר 3 וחצי שנים, סה"כ שני םאיתו עוד מעט 8.יש לנו ילדה משגעת בת שנה וחצי.אני כל הזמן לא יודעת אם אני אוהבת אותו. איך אפשר להגדיר אהבה? בבקשה אל תגידו לי שרק אני יכולה לענותעל זה לעצמי כי עובדה שאני לא מצליחה...אני יודעת שכל אחד מגדיר אחרת, אבל למה אני כל הזמן שואלת את עצמי אם אני אוהבת אותו או לא? אני אוהבת להיות לידו, אני יודעת שתמיד הוא יתמוך בי, יעודד אותי, הוא יודע איך להצחיק אותי, איך לגרום לי להתרגש, הוא יודע איך להוציא אותי ממצבי רוח מגעילים, הוא יודע עלי הכל, אבל מה? מה לא בסדר?...תודה...

חשוב לי לציין שבנוסף להכל אני גם לא נמשכת אליו... אני יודעת שמין של זוגיות אמור לבוא מקירבה, מרצון לאינטימיות, אבל אין - אני לא נמשכת אליו. פעם כן - היום לא. אני מניחה שהוא יודע את זה לפי תדירות המין הירודה שלנו, אבל אני חושבת שהוא כבר נואש מזה.אני מאוד מנסה להשתדל ולעשות פעם בשבוע בשבילו, כי אני יודעת שזה חשוב לו וזה חשוב ליחסים שלנו, שלמרות שנאי לא תמיד רוצה אני כן עושה את זה, כי זה חשוב לי שזה חשוב לזה... הגיוני?

טין-טין יקרה,
אהבה נמדדת בכמה רמות. המשותף להן הוא כנראה תחושת המחוייבות, והרצון להעניק לנשוא האהבה, כדי שיהיה לו או לה טוב. מכאן והלאה, אהבות שונות ונפרדות זו מזו. יש אהבה של ידידות לחברות או לחברים טובים שלך, יש אהבתך לבת שלך, יש אהבתך לאמך ולאביך, לאחייך ולאחיותייך. כל אלה בעוצמות שונות, ובמידת אחריות ומחוייבות שונה, שכמובן האהבה לבת שלך היא הפחות סימטרית, והמחוייבות והאחריות שלך כלפיה עצומה ביחס לכל האהבות האחרות. כל אלה ישנם, במידה כזו או אחרת, גם באהבה כלפי בן זוג, כשלכך נוספת גם המשיכה המינית.אולי יותר מאהבות אחרות שאינן מופנות לילדים שלנו, זו כלפי בן הזוג עוצמתית יותר כי כרוכים בה גם הרבה מעורבות יום-יומית, המון ציפיות ותקוות לעתיד התלויות בהצלחות ובכשלונות של הצד השני - אבל גם שלך, עם תלות ומסירות הדדיות, הורות משותפת, שותפות עמוקה בבסיס החברתי והכלכלי, כשלכל אלה נוסף גם העונג המיני. והנה, דווקא הדבר האחרון הזה, הדובדבן שבקצפת, נעלם. האם זה אומר שהפסקת לאהוב אותו? – אני לא בטוח. את אומרת שטוב לך איתו, ובעצם, שכל המרכיבים האחרים קיימים.מכאן שאת צריכה לבדוק את הסיבה. יתכן שהסיבה היא המאזן ההורמונלי שלך לאחר הלידה או תוך כדי ההריון (שהוא לא פעם תוצר של גלולות נגד הריון, אם את לוקחת כאלה, שאפשר להחליפן לגלולות אחרות – דברי עם הגניקולוג/ית שלך), כשאת "מסבירה" לעצמך את העדר המשיכה בשאלות על העלמות האהבה. האהבה לא בהכרח נעלמה, אבל המחשבה המטרידה הזו שלך בצרוף התסכול שלו יכולים ליצור כדור שלג של העכרת היחסים ביניכם. אפשרות אחרת היא שהיחסים ביניכם אינם תקינים לגמרי, אולי כי צברת מרירות על אי שותפות או אי שוויוניות ביניכם, מה שקורה הרבה לאחר לידה. ואולי הוא רוצה יחסי מין כל יום, ואת פחות, והצורך שלך למנוע יחסים כל יום הוא שמרחיק אותך ממנו רגשית, לפחות בהבט האינטימי. אולי את זקוקה ליציאה מהשיגרה כדי להתרגש. לאור כל האפשרויות הללו בדקי מה קורה לך. ואם זה לא עניין הורמונלי, חשבי על טיפול אישי או זוגי.לכל אחד מהם יש את היתרונות ואת החסרונות שלו. טיפול אישי הוא סוגסטיבי יותר, ולכן הצלחתו בהבנה שלך את היחסים הזוגיים שלך תלויה יותר בגישה ובתפיסת העולם של המטפל (שאמור לקחת בחשבון את כל מה שכתבתי למעלה). טיפול זוגי בטוח יותר מבחינה זו, אבל גם יציף את הדברים לפני שתגיעו לפתרון, כך שתחילתו עלולה להיות לא קלה בזוגיות שהיא, לכאורה, תקינה היום. עם זאת, המצב הנוכחי, גם העדר מיניות, גם התסכול והתהיות שלך וגם התסכול המיני שלו הם פוטנציאל להידרדרות בהמשך.